fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:t
אביו: ר' משה.
אשתו: מרת לאה.
בניו: ר' אליהו, ר' יעקב, מאיר ור' נסים.
בתו: שרה.
סבא: ר' יצחק הכהן טראב מסלתון (מצד אמו).
מוריו: המקובל רבי אהרן יעקב, המקובל רבי אליהו מני (בעל "כסא אליהו"), המקובל ר' חיים שאול דוויך הכהן, ר' יעקב פרץ, ר' מאיר משען, ר' שלמה סוכרי (בעל "עטרת שלמה").
נולד בשנת ה'תקצ"ט בדמשק (סוריה).
בגיל שנה נתייתם מאביו וגדל בבית סבו (ר' יצחק הכהן טראב מסלתון) שדאג לחנכו בדרך התורה וברוב אהבתו אליו נשאו על כתפיו בדרכו ללמוד ב"חדר" ובשובו. ניכר במידותיו הטובות, בחריצותו ופקחותו ובגיל 8 החל ללמוד בישיבה תלמוד בבלי עם מפרשים, סבו צווה לתפור לו בגד הדומה לגלימת הרבנים ונהג לכנותו בחיבה "חכם שחדיה חבובא הקטן". בגיל 17 החליטו חכמי ורבני דמשק להעניק לו את התואר "חכם".
בגיל 19 נשא לאשה את בתו של ר' נסים סוכרי [כונה "אבי האמנים והבריתות"] והגביר דוד כלפון עטייא דאג לכל מחסורו על מנת שיוכל לשקוד על לימוד התורה ללא דאגת הפרנסה.
בשנת ה'תרכ"ח חתם יחד עם רבני דמשק על הסכמה לספר "כנסיה לשם שמים" של ר' מנשה סתהון.
בשנת ה'תרל"א הגיע לביקור בארץ ישראל יחד עם הגביר סניור דוד חלפון עטיה ולאחר שהשתתף בהילולת התנא רבי מאיר בעל הנס בטבריה והילולת התנא רבי שמעון בר יוחאי [רשב"י] במירון הגיע לחברון ונפגש עם המקובל רבי אליהו מני שהפציר בו להישאר בחברון למשך שנה ולימד אותו את יסודות חכמת הקבלה. לאחר שובו לדמשק ר' אליהו מני הגיע לבקרו וכל יום למד עמו שיעור קבוע במשך שעתיים.
בשנת ה'תר"ם נסע לארם צובה [חלב] (סוריה) בשליחות קהילת דמשק ובתקופת שהותו בעיר חלב קיבל הודעה מוועד הקהילה בדמשק לשוב לדמשק היות ונבחר לכהן כראב"ד [ראש אב בית דין] במדרש כווג'א רפאל יחד עם ר' בכור יעקב טראב מסלתון ור' עזרא טראב מסלתון.
כל שנה נהג לדרוש לפני תפלת שחרית של ראש השנה בבית הכנסת "אלמנשה" אודות ה"תשובה".
בשנת ה'תרס"ג החליט לעלות לירושלים, כאשר נודע על כך לאנשי הקהילה בדמשק הפצירו בו שלא לעזוב אותם אולם בשנת ה'תרס"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. התגורר בשכונת "נחלת ציון" בבית בתו (שרה) ולעיתים קרובות התפלל עם חכמי המקובלים בבית כנסת "בית א-ל" בעיר העתיקה. כעבור חודשים אחדים עבר להתגורר בשכונת "הבוכרים" והתפלל בבית כנסת "חסד א-ל", למד עם חכמי ישיבת "רחובות הנהר" בראשות המקובל ר' חיים שאול דוויך הכהן וכל ליל שישי הגיעו לביתו חלק ממקובלי ירושלים כגון, המקובל רבי אברהם חיים עדס (בעל "תורת אברהם"), המקובל רבי יום טוב ידיד הלוי (בעל "שמחת יום טוב") ועוד ללמוד יחד בספרו "קרבן נתנאל".
בשנת ה'תרע"ז השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו: