אביו: ר' חיים.
בנו: ר' אברהם (בעל "ברית אברהם").
מורו: המקובל רבי שמואל ויטאל.
מתלמידיו: המקובל רבי אברהם הלוי אמיגו (בעל "חידושי מהר"א אמיגו"), רבי דוד אשכנזי קונפורטי (בעל "קורא הדורות"), המקובל רבי מאיר פופרש הכהן (בעל "אור הישר").
נולד בשנת ה'ש"ל או ה'שמ"ד למשפחת אנוסים בעיר ליסבון (פורטוגל).
היות והסתיר את יהדותו נאלץ ללמוד תורה בסתר וכשבגר עסק לפרנסתו ברפואה. בגיל 30 לערך עזב את פורטוגל ועבר להתגורר בעיר סלוניקי (יוון), חזר בגלוי ליהדותו ושקד על לימוד התורה.
בשנת ה'שע"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. רכש ספרים רבים ובמשך 6 שנים הדיר שינה מעיניו והתעמק בלימוד התלמוד, רמב"ם, שולחן ערוך וספרי "הלבוש" לר' מרדכי יפה, לאחר מכן החל כל יום ובפרט בליל שישי ללמוד קבלה וערך "מפתחות" לכל הספרים. עבר לסוריה והתגורר בעיר דמשק, למד עם המקובל רבי שמואל ויטאל וערך סידור תפילה לכל השנה עם כוונות על פי הקבלה, לאחר שערך בקיצור ספר "נגיד ומצוה" בעניין המצוות ותיקוני נפש וכוונת עניית קדישים הזהירו אותו בחלום מלהדפיס אותו על כן מכר אותו לר' יהושע חנדלי ובשנת ה'שצ"ח סיים כתיבת ספר אחר באותו שם – "נגיד ומצוה".
בשובו לארץ ישראל התיישב בירושלים ונשא לאשה את בתו של ר' אברהם פליפו. למד בישיבתו של רבי יצחק גאון וסיים לערוך את ספרו "קול ברמה".
נסע יחד עם המקובל רבי אברהם אזולאי (בעל "חסד לאברהם") לדמשק להשתטח על קברו של רבי חיים ויטאל ולאחר שערכו תעניות וייחודים רבי חיים ויטאל נגלה אליהם והתיר להם להוציא את כתביו ממקום גניזתם ולהפיצם. ערך את כתביו של רבי חיים ויטאל וכתב עליהם הגהות. נחשב לסמכות ראשונה במעלה להעתיק את דברי האר"י וסומכים עליו אפילו אם נדרש לחלוק על דין מפורש בשולחן ערוך!. בד' תמוז ה'ת"ג החל לכתוב פירוש על ה"אדרא רבא" ובשנת ה'תכ"ה לחם בקנאות בתנועת השבתאות.
סבל מחולאים עקב מגיפה שהשתוללה ומדוחק כלכלי ושלח את כתבי ידו לנדיבים על מנת לקבל מהם תמיכה כספית.
בשנת ה'תכ"ז השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אוצרות חיים
• ברכות בחשבון
• זבחי השלמים
• זוהר הרקיע: על ספר הזוהר (
ק)
• זר זהב
• משיבת נפש
• עדות ביעקב
• פורשי כנפיים
• קהלת יעקב
• רנו ליעקב