fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadik
אביו: ר' יוסף חריף.
אמו: מרת ליבא.
אשתו: מרת רבקה.
בניו: ר' ישראל יעקב ור' נתן יהודא לייב.
בנותיו: חנה (בעלה ר' מרדכי – אב"ד רימנוב) ופייגא (בעלה ר' קלונימוס קלמן מלנצהוט).
סבא: ר' נתן שפירא (מצד אמו).
מוריו: ר' אלימלך ליפמן מליז'נסק, ר' דניאל יפה מברלין, הרבי ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוויץ מניקלשבורג.
מתלמידיו: אדמו"ר רבי יחזקאל פנעט מדעש (בעל "מראה יחזקאל"), אדמו"ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ (בעל "זרע קודש"), אדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (בעל "בני יששכר"), ר' צבי הירש הכהן מרימנוב, ר' שמעון מירוסלב.
לאחר שר' יוסף חריף קיים מצוות צדקה במסירות נפש ולא הסכים למכור אפילו חלק מהמצווה אליהו הנביא הבטיח שייוולד לו ולזוגתו בן שיאיר את העולם בתורתו ובשנת ה'תק"ה נולד בעיר חדש (פולין) בנם היחיד – צאצא מצד אמו לר' דוד הלוי [הט"ז] ולר' נתן נטע שפירא (בעל "מגלה עמוקות") אך בהתאם להסכמתם לתנאי של אליהו הנביא – אביו נפטר טרם לידתו ובגיל שנתיים נפטרה אמו.
בגיל 11 נפגש עם ר' דוב בער [המגיד ממעזריטש], נסע לניקלשבורג (גרמניה) התעמק במיוחד בלימוד הלכות בישיבה של הרבי ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוויץ וגדולי הדור אמרו כי היה ניצוץ מנשמת ר' יצחק אלפסי [הרי"ף]. היה רגיל לבכות ולהתפלל לה' שיראה לו את דרך האמת עד שבאחת הפעמים נפלה עליו תרדמה והרי"ף נגלה אליו ויעץ לו ללכת לפולין ללמוד אצל ר' אלימלך. לאחר שעבר לליז'נסק (פולין) התפרסם בבקיאותו בתורת הנגלה והנסתר, שימש באופן קבוע כחזן בתפילת שחרית של ראש השנה שנערכה בבית המדרש של ר' אלימלך מליז'נסק, נודע כבעל יראת שמים גדולה ובענוותנותו הסתיר את מדרגתו הרוחנית הגבוהה. באחת השבתות נודע כבעל רוח הקודש לאחר שזעק מרוב פחד כאשר הבחין במעשיו של ר' אלימלך מליז'נסק במהלך הסעודה השנייה ור' אלימלך גילה לתלמידיו כי פעל לבטל גזירה מעל כל היהודים במדינה.
לאחר נישואיו נסמך על שולחן חותנו בעיירה פריסטיק [פריסטאק] (פולין), שקד על לימוד התורה, ערך תעניות, סיגופים וגלגולי שלג וכאשר חותנו הבחין במעשיו ואי דאגתו לפרנסה גזר על בתו לתבוע ממנו גט אך מאחר ולא הסכימה גרש אותם מביתו והדיר אותם מנכסיו. למרות העוני והדוחק הכלכלי המשיך לשקוד על לימוד התורה ופעמים רבות התענה מספר ימים ברציפות היות ולא היה להם דבר מאכל. בשנת ה'תקמ"ז ר' אלימלך מליז'נסק [מורו] סמך את ידיו על ראשו ומסר לו את הנשמה שבמוחו וכאשר חותנו הבין כי לא יצליח לשנות את דרכו, נכמרו רחמיו על בתו ונכדיו שהגיעו לחרפת רעב על כן התיר את נדרו ודאג לפרנסתם.
לאחר שהפסיק לאכול בשר בטענה כי השו"ב [השוחט ובודק] פסול ואסור לאכול משחיטתו התפרסם כבעל רוח הקודש היודע מחשבות בני האדם ופועל ישועות. יהודים וגויים נהרו לביתו לבקש את עצתו וברכתו, נשמות התגלו לעיניו וביקשו שיתפלל עליהן ויערוך להן 'תיקון' ואלפי חולים התרפאו מברכותיו.
בשנת ה'תקנ"ה/ו עבר לרימנוב (פולין) אך כעבור תקופה קצרה שב לפריסטיק ובשנת ה'תקס"ז/ח החליט לעבור עם בני ביתו ולהתגורר בעיירה רימנוב היות וקבורים שם ר' שכנא ור' בונם.
נודע כגאון בהלכה והזהיר את חסידיו לשקוד על לימוד הלכות ו'תוספות'. דרש מאנשי הקהילה שלא יעבור יום ללא תפילה בבית הכנסת, שיתמכו כספית בתלמוד תורה עבור בני עניים ושלא יתלבשו בבגדים אופנתיים. אסר על נשות העיר לצאת לרחוב בתכשיטים וללכת ברחוב ללא שומר וקבע כי חלב שנחלב על ידי נשים שהלכו לחלוב ללא שומר הינו אסור, חייט שיתפור בגד בהתאם לאופנה יקבל קנס ואם ישוב לסורו יפוטר, לא לערוך הקפות בליל שמיני עצרת כאשר חל 'שמיני עצרת' בשבת בכדי לא לחלל שבת בהדלקת הנרות ולומר "לדוד ברוך ה' צורי..." (תהילים קמ"ד) ו"תהילה לדוד..." לפני תפילת "שמונה עשרה" של ערב שבת. הזהיר לא להגביה את הקול בתפילה במהלך הימים הנוראים. כל ערב ראש חודש שלח משגיחים לבדוק את המידות והמשקלות בחנויות. במשך 22 שנה דרש כל שבת ב'פרשת המן' על מנת להמשיך שפע פרנסה לכל ישראל ואת כל כספו חילק לעניים. מעולם לא עבר עליו חצות לילה בשינה, במהלך השעות שעד חצות לילה נרדם כל פעם למשך דקות ספורות כאשר התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות במהירות ובעיון מעמיק, מייד ששכב נרדם ושוב התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות עד שבחצות לילה היה שומע קול מן השמים קורא לו – ר' מנחם קום עמוד, מייד התעורר ושקד על לימוד התורה עד תפילת שחרית. כאשר בחש את הקפה בכפית כסף קטנה נהג ללמוד בעל פה את כל כתבי האר"י וספרי הקבלה של ר' חיים ויטאל. כל יום למד בקביעות 18 דפי גמרא עם פירוש רש"י ו'תוספות' וכאשר לא הספיק ללמוד את כל מכסת לימודיו, השלים ביום למחרת את החסר מלבד מכסת לימודיו הקבועה. טען כי היה 100 פעמים בעולם ובזמן בית המקדש שימש בכהונה גדולה לכן בנוסח העבודה של יום הכיפורים נהג לומר "וכך הייתי אומר".
עם פרוץ המלחמה בין צרפת ורוסיה בשנת ה'תקע"ג פעל יחד עם ר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ [החוזה מלובלין] ור' ישראל הופשטיין [המגיד מקוז'ניץ] להבאת הגאולה – לפני תפילת מוסף של יום הכפורים שנת ה'תקע"ד אמר לר' נפתלי מרופשיץ ששימש כחזן לכוון שהצרפתים ינצחו במלחמה, ביקש מתלמידיו להתפלל שה' יאריך ימיו עד עבור שנת ה'תקע"ה ואז יזכו לשמוע את שופרו של המשיח, משמיני עצרת שנת ה'תקע"ה עד חנוכה עשה הקפות כל לילה עם מנין ממקורביו, בליל הסדר קודם הקידוש אמר שאם יסכימו עמו נזכה בשנה זו לביאת משיח וכאשר הגביה את כוס היין הראשון אמר שהוא כוס ישועות לכל ישראל אם כל צדיקי הדור יסכימו עמו אולם חלק מצדיקי הדור לא הסכימו עמו ובל"ג בעומר טיהר וקידש את עצמו, ציווה לעשות חלון לכיוון העיר באוהל שיבנו על קברו והבטיח כי יציץ מהחלון ואם אנשי העיר יתנהגו על פי התורה הקדושה כמו שהדריך אותם ויקיימו את תקנותיו ימליץ טוב בעדם ומי שידליק נר לטובת נשמתו לא יחזירו את תפילותיו ריקם. לשאלת תלמידו מתי יבוא משיח השיב 'תולעים ירוקים עם חרטומים של נחושת יעברו עליכם עוד עד אשר יבוא משיח יען לא שמעתם לי' והשיב את נשמתו ליוצרה. לקול יללות הנוכחים בחדר נשמתו חזרה אליו ורק למחרת השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• תורת מנחם