אביו: ר' יעקב.

בניו: ר' אליהו, ר' חיים.

מתלמידיו: ר' אברהם סתהון (בעל "מלל לאברהם").

נולד בארם צובא [חלב] (סוריה).

מילדותו שקד על לימוד התורה וניכר בחכמתו ופיקחותו ובקיאותו בתנ"ך [תורה, נביאים, כתובים], גמרא, דרש, הלכה, פוסקים ראשונים ואחרונים, כתבי האר"י, מוסר ואגדה. נתמך כלכלית על ידי הגביר ר' אליהו סלבירה שדאג לכל מחסורו ואף לצרכי חופתו. לאחר נישואיו כיהן כדיין, השיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו ולכל קושיא מצא תירוץ והסבר בטוב טעם. על אף שמצבו הכלכלי היה דחוק מעולם לא עסק במסחר כשם שנהגו חלק מחכמי דורו, העדיף להמשיך לשקוד על לימוד התורה וניכר בביטחונו בה'. כתב דרשות וחידושים על פרשיות השבוע אך בענוותנותו לא רצה לפרסמם ורק כיון שיש חשש עונש למי שמשאיר לעצמו את חידושי תורתו והמוציא אותם לאור זוכה להפיץ את התורה ברבים ונחשב ככותב ספר תורה לעצמו על כן בסיועו של הגביר דוד אלטראם הדפיס בחודש אלול ה'תקכ"ג את ספרו "בירך יצחק". תמיד היה בשמחה והשתדל להשכין שלום בין איש לאשתו.

בשנת ה'תקל"ב השיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

•    בירך יצחק (ק)