חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
רבי מאיר ועקנין
תאריך הילולא: כ''ט אדר ב' מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
טבריה: שדרות אליעזר קפלן.
בית החיים העתיק ביציאה מטבריה לכיוון צמח מצדו הימני של כביש 90
מהכניסה העליונה להמשיך ישר לכיוון החלקה בצד שמאל, לעבור את החומה הנמוכה בסמוך לציון רבי יוחנן זרחי [זופוביץ] ולהמשיך ישר עד סוף השורה. הציון נמצא מול אוהל אדמו"ר רבי מרדכי רוקח מבילגוריי.
(מימינו ציון זוגתו-יעל, משמאלו ציון בניו-ר' חיים דוד ור' מנשה ובסמוך ציוני רבי אברהם אביחצירא, אדמו"ר רבי אברהם אביש הלוי קנר מטשחויב-חיפה, אדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ, אדמו"ר רבי חיים דוב הלפרין מוואסלוי, רבי יוחנן זרחי [זופוביץ], אדמו"ר רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין, אדמו"ר רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין, אדמו"ר רבי יצחק שפירא-קטן מטיסמניץ-בורו פארק, רבי ישראל הלוי היילפרין קורדונר ברסלבר, אדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, אדמו"ר רבי מרדכי לייפר מבישטינא, אדמו"ר רבי מרדכי רוקח מבילגוריי, אדמו"ר רבי משה מרדכי העשיל מקופיטשניץ, אדמו"ר רבי שלום רוקח מסוקאל).
אביו: ר' דוד (בעל "וידבר דוד").
אמו: ג'והרה.
אשתו: יעל.
בניו: ר' חיים דוד, ר' מנשה ור' פנחס.
בנותיו: אסתר (בעלה ר' שלמה ילוז בעל "אשר לשלמה"), דינה (בעלה ר' דוד חיים שלוש בעל "בני עמי"), רינה (בעלה ר' משה ועקנין).
אחיו: ר' יעקב ור' שמעון (בעל "דבר השוה").
סבא: ר' יעקב (מצד אביו).
מורו: ר' אליהו חיים אבולעפיה.
מתלמידיו: ר' חיים יצחק ברדא (בעל "יצחק ירנן"), ר' שבתאי בן חיים.

נולד בז' אדר ה'תרמ"ה בטבריה (ישראל) ועל פי מסורת המשפחה הינו צאצא לרבי יוסף אבן עקנין שנמנה על רבני העיר פאס (מרוקו).
בילדותו התייתם מאביו ואמו.
בשנת ה'תרס"ג נשא לאשה את בתו של ר' מנשה חמווי.
בשנת ה'תרע"א נשלח על ידי חכמי טבריה כשד"ר [שליח דרבנן] לארצות אירופה על מנת לאסוף כסף עבור כולל "רבי מאיר בעל הנס" וניצל מעלילה שהעלילה עליו אשה אחת באוסטריה. כאשר פרצה מחלת הדבר בטבריה בשנת ה'תרע"ג נותר להתגורר בטבריה והסתתר בביתו. בח' אדר ה'תרע"ד יצא כשד"ר לניו יורק (ארה"ב). עקב מלחמת העולם הראשונה נאלץ להישאר בניו יורק כ – 6 שנים והחל לכהן כרב ראשי לקהילת הספרדים יוצאי ארם צובא [חלב] (סוריה). פעל לחיזוק ענייני הדת והפסקת חילולי שבת, כל שבת דרש בבית הכנסת חידושים בעניין פרשת השבוע ועניין הרמוז בפרשת השבוע אודות שבת על פי הקבלה וביטל את התופעה שיהודים היו מגיעים בשבת לבית הכנסת ברכבת חשמלית. ייסד את תלמוד תורה "שערי צדק" ואת מוסדות "אגודת אחים" ו"אחיעזר דמשק" שפעלו במתן עזרה לזולת ועשיית חסד בקרב אנשי הקהילה וכתב פיוט לכבוד קהילת היהודים בה כיהן כרב.
עם שובו לטבריה בשנת ה'תר"ף פעל לביסוס והרחבת התלמוד תורה ובשנת ה'תר"ץ מונה כחבר בבית הדין הספרדי בטבריה. בשנת ה'תרצ"ט הוציא לאור את ספרו "ויאמר מאיר".
לאחר פטירת ר' יעקב חי זריהן בכ"א אב ה'תשי"ג מונה במקומו לראב"ד [ראש אב בית דין] ורב העיר טבריה. קיבל כל אדם בסבר פנים יפות, העניק צדקה ביד רחבה לכל נזקק, בדרשותיו שילב מוסר, אגדה והלכות ונודע בחכמתו וקדושתו. מונה לנשיא כוללות "רבי מאיר בעל הנס", דאג לשיפוץ וחיזוק מבנה הקבר והדפיס חוברת המכילה עדויות מרבנים שביקרו במקום. בנה מכספו הפרטי בית כנסת ובסיועו של הנדיב יצחק שלום ייסד את ישיבת "מאיר בת עין" בסמוך לקבר רבי מאיר בעל הנס ודאג לכל צרכי התלמידים.
בי"ח ניסן ה'תשכ"ח נפטרה זוגתו (יעל) ונטמנה בבית החיים בטבריה.
בשנת ה'תשל"ה השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
•    ויאמר מאיר (ק1/ק2)
•    זכרון מאיר