אביו: ר' יהודה.
אמו: איז'ה.
אשתו: יזא.
בניו: ר' דוד ור' יהודה.
בנותיו: אסתר (בעלה ר' יוסף דנינו), ברוריה (בעלה ר' צורי טייב), גלית (בעלה ר' פנחס טייב), חנה (בעלה ר' אברהם דהן), מרים (בעלה ר' ניסים מסיקה), עליזה (בעלה ר' אליהו דנינו) ותמר (בעלה ר' דוד פרץ).
אחיו: דוד.
מוריו: המקובל רבי דוד דנינו ["בבא יידאן"], המקובל רבי שלמה בן חמו.
מתלמידיו: ר' גד נבון [הרב הצבאי הראשי השלישי].
נולד בשנת ה'תר"ע בכפר טישינט [מחוז איית בולי שבהרי האטלס] (מרוקו).
בגיל 6 התייתם מאביו וזמן קצר לאחר מכן התייתם גם מאמו. יחד עם אחיו (דוד) גדל בבית סבתו בכפר איתכאלן הסמוך לבוגמאז (מרוקו). הצטרף לחבורת תלמידיו של המקובל רבי שלמה בן חמו ובגיל 17 הוסמך לרבנות.
בשנת ה'תרפ"ח נשא לאשה את בתו של ר' משה יפרח מכפר תאבאנת (מרוקו) והחל לכהן כרב לתושבי הכפר. שימש גם כמוהל, מלמד, סופר סת"ם [ספרי תורה, תפילין, מזוזות] ושוחט.
התעמק בלימוד תורת הנסתר ובשנת ה'תש"ח עבר להתגורר בעיירה וואוויזרט (מרוקו) ומונה לרב הקהילה היהודית. בשנת ה'תשט"ו החל לכהן כרב הקהילה היהודית בעיר בוז'עד (מרוקו) ובשנת ה'תשי"ט מונה על ידי ר' שלום משאש (בעל "שמש ומגן") לרב הרובע [מלאח] היהודי בעיר קזבלנקה (מרוקו).
בשנת ה'תשכ"ב עלה עם משפחתו לארץ ישראל. סרב להצעת הראשון לציון רבי יצחק נסים לכהן כרב העיר יבנה היות והעדיף להתמנות לרב באחד המושבים על מנת שיוכל לשקוד על לימוד תורת הקבלה. בשנת ה'תשכ"ג התיישב במושב מצליח ובמשך 18 שנים כיהן כרב המושב.
בשנת ה'תשמ"א השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• רא"י לתורה: על פרשיות השבוע