אביו: ר' שלמה.

אמו: זוהב.

אשתו: סעידה (בזיווג ראשון), מרים (בזיווג שני).

בניו: מזיווג שני – ר' חיים דוד, ר' מאיר יעקב.

בנותיו: מזיווג ראשון – מרים (בעלה מסעוד בן סוסן). מזיווג שני – אסתר.

סבא: ר' יעקב (מצד אביו).

מתלמידיו: המקובל רבי דוד הכהן סקלי (בעל "קרית חנה דוד"), ר' מרדכי קורקוס (בעל "גדולת מרדכי"), ר' שלמה הכהן צבאן (בעל "מעלות לשלמה").

נולד בחודש שבט ה'תר"ה ולדעה אחרת שנת ה'תרי"ג בעיר דבדו (מרוקו).

מילדותו שקד על לימוד התורה יחד עם אביו, ניכר בכושר זיכרון מופלא ובגיל 22 החל ללמד בישיבה שבראשות אביו.

נשא לאשה את בתו של מרדכי בן סוסן ונולדה להם בת אחת אולם בשנת ה'תרפ"א זוגתו נפטרה ונשא אשה ממשפחת מרציאנו.

בשנת ה'תרמ"א נסמך לדיינות והחל לכהן בבית הדין בעיר דבדו יחד עם ר' אברהם הכהן צבאן ור' אברהם מרציאנו. נסע לעיר פאס (מרוקו) להתייעץ עם אנשי הקהילה על צורת בניית בית כנסת ובנה בדבדו בית כנסת כדוגמת זה שקיים בפאס. ייסד בבית הכנסת ישיבה ולמעלה מ – 20 שנה כיהן כראש הישיבה. נודע בגדולתו בתורה ובכישרונותיו הנעלים ורבנים רבים התייעצו עמו בנושאים שונים בהלכה. בעקבות המרד שפרץ בשנת ה'תרס"ב נאלץ לברוח לעיר תאזה (מרוקו) וניצל בניסים מניסיונותיו של שליט הכפר המוסלמי לרצוח אותו, עבר לעיר פאס ומונה לספרא דדיינא האחראי על כתיבת מהלך הדיון והפסק בבית הדין של ר' שלמה אבן דנאן (בעל "אשר לשלמה").

בתו (אסתר) נפטרה בי' סיון ה'תרס"ז.

בנו (ר' מאיר יעקב) נשא לאשה את בתו של יוסף עטייא אולם בגיל 29 נפטר ומרוב צערו החליט לעזוב את פאס ולעבור לעיר מרקש (מרוקו). ייסד ישיבה ולימד בה במשך כשנתיים.

משנת ה'תרע"ו החל לכהן כראב"ד [ראש אבות בתי דין] בעיר אסואירה [מוגדור] (מרוקו) במשך כ – 20 שנה.

בשנת ה'תש"א השיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

•    ליקוטי דינים

•    פסקי דינים