אביו: ר' נחמן.
בניו: ר' יהודה, ר' נחמן ור' שלמה.
סבא: ר' יצחק בר ראובן אלברצלוני.
מוריו: ר' יהודה ב"ר יקר מברצלונה, ר' נתן ב"ר מאיר, ר' עזרא מגירונדי ור' עזריאל.
מתלמידיו: ר' אהרון הלוי [הרא"ה], ר' דוד בונפיד, רבנו יונה ב"ר יוסף [בן אחי אמו], ר' יעקב אבן תבון, ר' יצחק ב"ר טודרוס, ר' משה ב"ר שלמה מבורגוש, ר' נתן ב"ר יוסף [רנב"י], ר' שלמה בן רבי אברהם [הרשב"א], ר' שלמה ב"ר עלי משיריא.

נולד בשנת ד'תתקנ"ד בעיר ז'ירונה [בחבל קטלוניה] (ספרד) למשפחה מיוחסת מצאצאי רבי יצחק ב"ר ראובן מברצלונה ואמו הייתה אחות של רבי אברהם [אביו של רבי יונה החסיד מגירונדי].
מילדותו שקד יומם ולילה על לימוד תורת הנגלה ובגיל 17 סיים את כתיבת ספרו "תשלום הלכות". למד אסטרולוגיה, פילוסופיה, רפואה ושפות שונות – יוונית, ספרדית וערבית וכונה 'בונסטרוק די פורטה'. התעמק בלימוד תורת הקבלה אולם ישנה דעה כי רק לעת זקנותו הסכים ללמוד את תורת הקבלה ורק פעם אחת נאלץ להשתמש בקבלה מעשית.
נשא לאישה את בתו של ר' שלמה והתגורר בז'ירונה. כיהן כרב הקהילה היהודית בז'ירונה והתפרנס מעבודתו כרופא. התיידד עם מלך ארגוניה. ייסד ישיבה בה למדו מאות תלמידים, פעל ליישוב המחלוקת בעניין ספרי הרמב"ם. כתב שירים, פיוטים ותפילות, נודע כדרשן מעולה וזכה לגילויי אליהו הנביא.
היות וכל נגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו, שכר חסיד שיעקב אחר כל מעשיו ויודיע לו אם יראה דבר שאינו הגון. כתב שכל המצוות וכל ענייני העולם כולן נרמזים בפרשת האזינו, רק שצריך סייעתא דשמיא להבין כל העניינים והסודות אשר שם. לדבריו שכר עולם הבא יהיה גם לגוף אשר יזדכך בעולם הנשמות, כיון שהיה לעזר ולהועיל להשגת השלמות. חלק על הרמב"ם האומר כי לאחר התחייה ישוב הגוף לעפרו אלא סבר כי הגוף לא ימות עוד ויחיה לנצח. ההליכה אל הצדיק שיתפלל עליו נקרא "דרישת א-לוקים" ובכוחו של הצדיק להשפיע טובה, ברכה וחיים באמצעות הזכרת השם לפניו.
ביום שישי ה' אב שנת ה'כ"ג נקרא לברצלונה (ספרד) להשתתף בויכוח עם מומר אודות האמונה היהודית במעמד המלך ושרי המלוכה. כעבור ארבעה ימים הרמב"ן נאלץ להפסיק את הויכוח היות והוכיח נחרצות את אמיתות האמונה היהודית וכאות הוקרה המלך העניק לו מתנה כספית והגיע ביום שבת עם שריו לבית הכנסת לשמוע את דרשתו. לאחר שהכמרים הפיצו שמועות כזב החליט לכתוב את מהלך הוויכוח בספר "מלחמת חובה" ולהפיצו ברבים, בעקבות האשמות כי בספרו ביזה את דתם הובא למשפט בארמון המלך בברצלונה נידון להגליה למשך שנתיים והוחלט לשרוף את ספרו אולם הכמרים לחצו להחמיר בעונשו ועל כן נאלץ לברוח.
השיא אחת מבנותיו לר' גרשון בן שלמה הקאטלוני (בעל "שער השמים") ונולד להם בן שנקרא 'לוי' [הרלב"ג] ובנו (ר' שלמה) נשא לאישה את בתו של רבנו יונה החסיד והבן שנולד להם נקרא על שם סבו – ר' יונה [השלישי].
הכליל את מצוות ישוב ארץ ישראל במניין תרי"ג [613] המצוות. השאיר את משפחתו בספרד בכדי לעלות לארץ ישראל ונתן לתלמידיו סימן כי ביום פטירתו תבקע מצבת אמו לשניים ובתוך הבקע יראו דמות מנורה מצוירת. במהלך ההפלגה חיבר "תפילה ליורדי הים" ובשנת ה'כ"ז עגנה הספינה בנמל עכו (ישראל). ישנה דעה כי ניפגש עם רבי יחיאל מפריס ולאחר שעלה בט' אלול לירושלים שב לעכו ומילא את מקומו של ר' יחיאל שנפטר בינתיים. לדעה אחרת ייסד בירושלים בית כנסת וישיבה אליה נהרו תלמידים גם מארצות הסמוכות לארץ ישראל ובאגרת שכתב לבנו הודיע כי לאחר יום הכפורים שנת ה'כ"ח הלך לחברון לחצוב לו שם קבר.
כעבור זמן שלח איגרת נוספת לבנו (נחמן) – אגרת המוסר המפורסמת, וציווה אותו לקרוא אגרת זו פעם אחת בשבוע. השתטח על קברי צדיקים, סיים לכתוב את פירושו לתורה ובשנת ה'ל' השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אגרת הרמב"ן (ק)
• האמונה והבטחון
• הלכות נדה
• וכוח הרמב"ן (ק)
• חדושי הרמב"ן (ק1/ק2)
• טעמי המצוות
• מלחמות השם: להגן על הרי"ף
• מלחמת חובה
• משפטי החרם
• ספר הגאולה (ק)
• ספר הזכות (ק)
• פרוש לספר איוב
• פירוש לתורה: בדרך הפשט והסוד (ק1/ק2)
• שער הגמול (ק)
• תורת האדם (ק)
• תשובות ואגרות
• תשלום הלכות