אביו: אדמו"ר רבי שמואל [מהר"ש].
אמו: הרבנית רבקה.
אשתו: הרבנית שטערנא שרה.
בנו: אדמו"ר רבי יוסף יצחק [הריי"ץ].
אחיו: ר' שניאור זלמן אהרן [הרז"א], אברהם סענדער ור' מנחם מענדל.
אחיותיו: דבורה לאה והרבנית חיה מושקא (בעלה ר' משה הכהן הורנשטיין).
סבא: אדמו"ר רבי מנחם מענדל בעל "הצמח צדק" (מצד אביו) ור' אהרן משאקלוב (מצד אמו).
סבתא: הרבנית חיה מושקא (מצד אביו) והרבנית שרה (מצד אמו).
מוריו: אדמו"ר המהר"ש (אביו), ר' שלום מקאדין.

נולד ביום שני כ' חשוון ה'תרכ"א בעיר ליובאוויטש (רוסיה) ונקרא 'שלום דובער' על שם אדמו"ר האמצעי. אביו למד עמו מבלי שירגישו בדבר על מנת שלא לגרום קנאת אחים ורוב היום שהה בבית סבו (אדמו"ר בעל ה"צמח צדק"). בגיל 4 אדמו"ר בעל ה"צמח צדק" הציע להוריו לשדך אותו עם נכדתו [בתו של ר' יוסף יצחק] ובי' סיוון ה'תרכ"ה נכתבו התנאים.
מגיל 5 ניכר בכושר זיכרון מופלא, שקד בלימוד התורה ודייק בזמנים. בגיל 12 ידע בעל-פה ששה סדרי משנה ובגיל 13 היה בקי בחמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י, בנביאים, כתובים, שולחן ערוך אורח חיים, תלמוד ופוסקים.
במוצאי שבת י"א אלול ה'תרל"ה נשא לאישה את בת דודו (ר' יוסף יצחק) בעיר אוורוטש ובי"ט אלול שב עם זוגתו להתגורר בליובאוויטש. בהתאם לציווי אביו אכל במשך כ - 16 שנים בנפרד על שולחן שמדתו קצובה מבלי שידע טעם לכך. ביום שבת התעורר בשעה 03:00 ובימי החול בשעה 04:00 לפנות בוקר, שקד בלימוד חסידות ולאחר שסיים להתפלל למד כל יום שלושה פרקים בתנ"ך ופרק משניות ועד השעה 14:00 למד יחד עם אחיו (הרז"א) את תורת הנגלה, לאחר הפסקה קצרה המשיך שוב משעה 15:00 עד 17:00. בשבת למד גמרא, שולחן ערוך אורח חיים, משניות בעל-פה ובעיקר חסידות וקבלה. בדרך כלל בערב שבת ובמוצאי שבת נשאר ער ועסק בלימוד ובהתבוננות.
לאחר פטירת אביו (אדמו"ר מהר"ש) בי"ג תשרי ה'תרמ"ג הסתגר בחדר אביו ועסק יומם ולילה בתורה ותפילה. בחודש שבט חלה ובהוראת הרופאים נסע למקומות מרפא – בחורף ה'תרמ"ד נסע לפריז (צרפת), בחורף ה'תרמ"ז נסע ליאלטה ועד שנת ה'תרמ"ט שהה בצרפת, אשכנז, ביהם, אוסטריה ואיטליה. בשנת ה'תרמ"ח נבחר לגבאי החברה קדישא בליובאוויטש. בתחילת שנת ה'תר"ן שב לליובאוויטש, חלה בדלקת ריאות ובמשך שבועות אחדים שכב על ערש דווי.
בראש השנה שנת ה'תרנ"ד ישב במקום של אביו בבית הכנסת והחל לכהן כאדמו"ר החמישי לחסידות חב"ד. הדריך את חסידי חב"ד לעבודת ה' במסירות, פרסם מכתבים נגד ה'ציונים' והתנגד בתוקף לפעולות חברי "מפיצי השכלה".
בתחילת שנת ה'תרנ"ז חלה ונסע לבית הרפואה במוסקבה. כאשר הרופאים הודיעו לו כי נותרו לו חודשים ספורים לחיות החליט לנסוע לארץ ישראל אולם לחג פסח שב לביתו.
ביום ראשון ט"ו אלול ה'תרנ"ז במהלך סעודת הנישואין של בנו (אדמו"ר הריי"ץ) הודיעה על החלטתו להקים ישיבה בה ילמדו את תורת הנגלה וחסידות ובי"ח אלול ייסד את ישיבת "תומכי תמימים" ומינה את בנו למנהל הישיבה. בשנת ה'תרע"א פעל לייסוד ישיבת "תורת אמת" בחברון (ישראל).
בשמחת תורה שנת ה'תר"ס דיבר אודות מעלת הניגון וזמן קצר לאחר מכן הוקמה קבוצה שבמהלך 'התוועדויות' ניגנו ניגונים שונים, כגון: 'ניגון רוסטוב' [להאזנה], על ניגונו של ר' אשר מניקולייב [להאזנה] אמר 'בניגון זה התפילה טובה יותר, אפשר לרחוץ בו את הכלי בדמעות חמות ושיר זה עוזר לפתיחת הלב'.
ביום ראשון ט"ז חשון ה'תרע"ו עזב את ליובאוויטש ועבר עם משפחתו להתגורר ברוסטוב. ייסד ישיבות בגרוזיה ובקווקז וארגן ועד שפעל לייסוד 'חדרים', תלמודי תורה ומקוואות בכל המקומות אליהם הגלו פליטים מליטא ופולין בעקבות מלחמת העולם הראשונה.
בשנת ה'תרע"ז הצליח בהשתדלותו שהשלטון ישחרר משירות צבאי רבנים, שוחטים וחזנים. ייסד הוצאת ספרים "עזרא".
כאשר מחלתו התגברה בשנת ה'תר"ף, קרא לבנו (אדמו"ר הריי"ץ) ואמר: 'אני עולה השמימה, את הכתבים אני משאיר לכם, קחו אותי לאולם ונהיה ביחד'. העבירו את מיטתו לאולם וכל 10 דקות הרופאים נתנו לו זריקה. הוסיפו לו את השם "חיים" ובמוצאי שבת אחר חצות לילה ברך את בנו ואת נכדותיו, נשימתו נחלשה ובנו צעק: 'אבא, אבא!'. הביט בבנו ושתי דמעות זלגו מעיניו, כעבור רגעים אחדים פניו התכווצו והשיב את נשמתו ליוצרה.
בתוך שלושים לפטירתו נשרף ביתו בליובאוויטש.
בשנת ה'ת"ש השלטונות רצו להרוס את בית העלמין הישן ונאלצו להעביר את הציון לבית העלמין החדש.
מספריו:
• אגרות קודש (ק1/ק2/ק3/ק4/ק5)
• בשעה שהקדימו: ביאור עיקרי תורת החסידות (ק1/ק2/ק3)
• יום טוב של ראש השנה-תרס"ו (ק)
• מאמרים
• קונטרס העבודה: ביאור עניין התפילה ועניינים המביאים ליראה ואהבה (ק)
• קונטרס התפילה: ביאור עניין עבודת התפילה
• קונטרס ומעין מבית ה': תמצית של יסודות דרכי הלימוד ועבודת ה' על פי שיטת החסידות (ק)
• קונטרס חנוך לנער: צוואתו הראשונה (ק)
• קונטרס עץ החיים: נכתב עבור תלמידי "תומכי תמימים", ביאור אופן הנהגת התלמידים (ק)
• תורת שלום-ספר השיחות: שיחותיו בזמני התוועדויות בחגי ומועדי השנה

התמונות באדיבות ר' חנוך קיי