אביו: ר' ציון (בעל "שיבת ציון").

אחיו: ר' יוסף וזיפה.

מוריו: ר' יוסף ברבי (בעל "ילדי יוסף"), ר' שלום הכהן.

נולד בט' טבת ה'תרמ"ז באי ג'רבה (תוניסיה).

מילדותו שקד על לימוד התורה והתפרסם כעילוי בעל כושר הבנה מהירה.

בשנת ה'תרע"ב עבר להתגורר בעיירה זרזיס (תוניסיה). לאחר פטירת ר' יוסף בוכריץ בה' אדר ה'תש"ט מונה במקומו לרב הראשי אולם סרב לקבל שכר והתפרנס ממסחר. יחד עם אחיו (ר' יוסף וזיפה) השכיר ליהודים עניים בתים וחנויות שהיו בבעלותם, אולם לא דרשו את שכר הדירה וחיכו שהשוכרים ישלמו להם מעצמם. תמך בתלמידי חכמים ומעת לעת שיגר להם מעטפות כסף לצרכי ביתם. בשעות הצהריים נהג לסגור את חנותו ולהקדיש את זמנו לצרכי הקהילה וללימוד תורה. כתת רגליו למרחקים על מנת לחזק את הקהילה היהודית בכפר "אלמואסנה". כאשר נתקל בהתנגדות מצד הקהל בתקנה כלשהי, היה מזהיר כי יתפטר מתפקידו ואז היו נשמעים לדבריו. נודע בענוותנותו וביושר ליבו וגם תושבי זרזיס שאינם יהודים העדיפו להתדיין אצלו במחלוקות שהתגלעו עם יהודים. רבים נהרו להאזין לדרשותיו, בגישה מיוחדת ידע לקרב רחוקים לתורה ומצוות ונהג לומר 'יהודי שמתבייש מהעבירה שעבר, יש לו סיכוי טוב לשוב בתשובה'.
כתב חידושים על התלמוד הבבלי ועל שולחן ערוך.

בשנת ה'תשכ"ב עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בעיר אשדוד.

ביום שבת שנת ה'תשכ"ה השיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

•    דברי דוד

•    יד דוד