אביו: אדמו"ר רבי שר שלום מבעלזא.
אמו: הרבנית מלכה.
אשתו: הרבנית רבקה מרים (בזיווג ראשון), הרבנית שרה מירל (בזיווג שני).
בניו: מזיווג ראשון – ר' אריה ליבוש, אדמו"ר רבי יששכר דוב מבעלזא [מהרי"ד], ר' נפתלי, אדמו"ר רבי שמואל מסוקאל ור' שמעון יצחק מאיר.
בנותיו: מזיווג ראשון – חוה (בעלה ר' משה מרדכי טברסקי ממקארוב), מירל (בעלה ר' יחיאל העשיל מקרילוביץ') והרבנית פריידא (בעלה אדמו"ר רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מצ'שאנוב). מזיווג שני – רייזל (בעלה אדמו"ר רבי זאב טברסקי מלוביטש-קראקא).
אחיו: ר' אלעזר, אדמו"ר רבי יהודה זונדיל מאוחן, אדמו"ר רבי משה מקאריב, ר' שמואל שמעלקי.
אחיותיו: הרבנית איידל (בעלה ר' יצחק רובין מברוד), הרבנית פריידא (בעלה ר' חנוך העניך דב מייער בעל ה"לב שמח").
סבא: ר' אלעזר (מצד אביו), ר' יששכר דב מסקאהל (מצד אמו).
סבתא: הרבנית רבקה הניא (מצד אביו).
נולד בשנת ה'תקפ"ה בעיירה בלז (אוקראינה).
מילדותו שקד על לימוד התורה וניכר בכישרונותיו המיוחדים, בחכמתו ובקיאותו בתורה.
בשנת ה'תקצ"ט נשא לאישה את בתו של ר' שמואל אשכנזי.
לאחר פטירת אביו בכ"ז אלול ה'תרט"ו מונה במקומו לרב העיירה בלז ולאדמו"ר השני לחסידות בעלזא. התפרסם כבעל רוח הקודש הפועל ישועות ורבים נהרו לקבל את ברכתו. נלחם בהתבוללות, ברפורמים ובתנועת ההשכלה ועם זאת נודע כאוהב ישראל. בחודש שבט ה'תרל"א ייסד את ארגון "קהל מחזיקי הדת" ואת העיתון החרדי הראשון "קול מחזיקי הדת".
לאחר פטירת זוגתו נשא לאישה בשנת ה'תרנ"א את אחייניתה, בתו של ר' אברהם יהושע העשיל אשכנזי.
בתחילת שנת ה'תרנ"ד החל לסבול מייסורים גדולים, במוצאי יום הכיפורים שינה ממנהגו לברך בתחילת השנה החדשה את בניו, נכדיו ובני משפחתו וברך את כל קהל המתפללים שהגיעו לבלז לתקופת החגים. לאחר שמצב בריאותו החמיר הרופאים קבעו כי עליו לעבור בדחיפות ניתוח, כאשר הגיע לבית הרפואה בעיר וינה (אוסטריה) כתב את צוואתו, טבל במקווה ואמר ווידוי. ימים ספורים לאחר מכן ביקש לשוב לבלז אך השיב את נשמתו ליוצרה.