אביו: ר' מרדכי זיסקינד מריישא.
אמו: הרבנית אסתר מרים.
אשתו: הרבנית שרה.
בניו: ר' אשר, ר' ישראל ור' מרדכי זיסקינד.
בנותיו: בילא רחל העניא (בעלה ר' שייעה הורוויץ מאונסדורף-ניו יורק), ועלקא (בעלה ר' פנחס הורוויץ מבוסטון-פלטבוש).
סבא: ר' מאיר מסטרליסק (מצד אביו), ר' אפרים פרנקל אב"ד סאנוק (מצד אמו).
מורו: אדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב (בעל "צבי לצדיק").
נולד בכ"ב שבט ה'תר"ע בסאנוק (גליציה הפולנית) ונקרא 'מאיר' על שם סבו מצד אביו.
בגיל 5 עבר עם משפחתו להתגורר בעיר ריישא [ז'שוב] (פולין) ושקד יומם ולילה על לימוד התורה. התפרסם כ"עילוי מסאנוק" ובגיל 15 לערך הוסמך לרבנות על ידי בעל "חבצלת השרון" ור' אליהו מז'אלין. בגיל 19 החל לכהן כרב העיר דרוהוביץ' (אוקראינה) וייסד בה ישיבה.
בשנת ה'תש"ה נשא לאישה את בתם של ר' ישראל ומרת וועלקא דים מסאנוק ועבר להתגורר בעיר קאשוי [קושיצה] (סלובקיה). כיהן כרב הקהילה ופעל רבות לחידוש יסודות הקהילה שנהרסה במהלך מלחמת העולם השנייה ולעודד את רוחם של רבבות פליטים. כעבור תקופה קצרה עבר לבלגיה, במשך כ – 10 שנים כיהן כרב העיר אנטוורפן ואיחד את הקהילות 'שומרי הדת' ו'מחזיקי הדת'.
בשנת ה'תשט"ז עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. ניהל את קהילתו בבית מדרשו ששכן ברחוב מרמורק והקים ישיבה לצעירים בני עליה. יזם את הקמתם של מוסדות תורניים שונים וכיהן כנשיא כולל "חיבת ירושלים רבי מאיר בעל הנס", ארגון "יד לאחים", בית התלמוד "סיני", ישיבת חידושי הרי"ם ועוד. נודע בחכמתו הגדולה ורבים כולל גדולי ישראל הגיעו לביתו לקבלת עצתו ודעתו בנושאים שונים.
ביום שבת שנת ה'תשמ"ט השיב את נשמתו ליוצרה והלווייתו נערכה ביום ראשון.