מורו: ר' שלמה קמחי (בעל "מלאכת שלמה").
נולד בי"א אייר ה'תרי"ג בכפר איסטיפול הסמוך לקושטא [קונסטנטינופול] (טורקיה).
מילדותו שקד על לימוד התורה ב"חדר" והתעמק בלימוד התלמוד הבבלי ופוסקים בישיבה. לכבוד יום הבר מצווה שלו חיבר פסק דין בצורה של שאלה ותשובה והתפרסם כעילוי בעל כושר זיכרון מופלא והבנה מהירה.
בסיום לימודיו ניסה לעסוק במסחר לפרנסתו אך כעבור זמן קצר החליט להתמסר ללימוד תורה, ספרות, חקר השפה העברית ותולדות עם ישראל. עסק גם בפעילות ציבורית לטובת קהילת יהודי איסטנבול, פרסם מאמרים מדעיים בעיתונות בהם הבליט את המאור שבתורה ונודע בבקיאותו בתורה, בספרות הפילוסופית של ימי הביניים ובספרות העברית, בדקדוק עברי ובשפות – טורקית, לאדינו, ספרדית, עברית וצרפתית.
בשנת ה'תרל"ב מונה לגזבר הרבנות הראשית של טורקיה, שימש כחבר הוועד הרוחני של קהילות היהודים בטורקיה וכחבר בבית הדין העליון בקושטא. התנגד למינויו של רבי חיים נחום אפנדי כ"חכם באשי" ועל כן התפטר מתפקידיו בשנת ה'תרס"ט. בשנת ה'תרע"ב נשלח על ידי ר' חיים נחום לעיר חלב (סוריה) יחד עם ר' רפאל סבאן על מנת לברר את פרטי הסיכסוך בין ר' חזקיה שבתי שכיהן כ"חכם באשי" לחלק מהרבנים ומנהיגי הקהילה היהודית. בשנת ה'תרע"ג נשלח על ידי ר' חיים נחום לארץ ישראל על מנת למצוא פתרון לדרישת השלטון הטורקי לגייס את יהודי ארץ ישראל לצבא. במהלך שהותו בירושלים סרב להצעת ראשי העדה הספרדית לכהן בתפקיד הראשון לציון ו"חכם באשי".
בשובו לטורקיה החל לכהן כראב"ד [ראש אב בית דין] ורב בפרוור חיידאר פשה קאדיקוי וגם הגויים אהבו להאזין לדרשותיו שהעידו על חכמת חיים וכללו מוסר השכל ועצות לחיים. לאחר פטירת רבי חיים בז'רנו בי"ח אב התרצ"א מונה במקומו לכהן כ"חכם באשי" וכרב הראשי של טורקיה.
ביום שבת שנת ה'ת"ש השיב את נשמתו ליוצרה ובהלווייתו השתתפו אלפי אנשים וביניהם גם ראש הכנסייה היוונית, כמרים ונציגים מהממשל הטורקי.
מספריו:
• איל ארבול די בידאס [עץ החיים]
• איל ז'ודאיזמו טראדיסיונל [היהדות המסורתית]
• בינה לעתים
• לה איסטוריה אוניברסאל
• מילי דאבות: ביאור על פרקי אבות בלאדינו
• מעם לועז: על שיר השירים