אביו: ר' אפרים.
בניו: ר' אלעזר ור' אפרים.
מוריו: ר' אפרים (אביו), ר' בן ציון צרפתי ור' ש"י קצנלנבויגן.
מתלמידיו: ר' יעקב יוזביל, ר' משה זכות ור' שמואל אבוהב.

נולד בשנת ה'של"ט לאביו שכיהן כרב בוונציה (איטליה).
למד לימודים כלליים בבתי ספר גבוהים באיטליה, הגיע להישגים גבוהים והצטיין אך לאחר שסיים את הלימודים התחרט על בילוי זמנו בלימודים כלליים התרחק מהם והקדיש את כל זמנו ללימוד תורה בלבד.
התקבל בישיבה שנוסדה ביוזמת הנגיד ר' אברהם אבוהב בוונציה, שקד על לימוד התורה ולמד כתיבת סת"ם. במהרה התפרסם כגדול בתורה וביראה ואנשי עירו ראו בו את רבם ומנהיגם. התמסר לטובת פדיון שבויים, השתדל לסייע לעניי ירושלים ותמך בישוב היהודי בחברון.
בשנת ה'שס"ז נתמנה לרב בעיר פיזה (איטליה), בה החל לכתוב את ספרו "גידולי תרומה". בשנת ה'שפ"ז החל לכהן כרב בעיר מולדתו – וונציה, בה סיים לכתוב את ספרו שהפליא את כל גדולי התורה ונכתב כמעט ללא ספרים כיון שהאפיפיור גזר על שריפת התלמוד.
בדברי חיבה וריצוי פנה אל קהילת ונציה ויצא נגד ההשפעות השליליות שנתנו את אותותיהם בהליכות החיים. אנשי הקהילה אהבו אותו והעריכו את נאמנותו לאמת היחידה האלוקית. ידיו רעדו בבואו לפסוק דין וכאשר חלק על דברי גאוני התורה שבדורות הקודמים התנצל בלשון נכנעת. בשנות חייו האחרונות פרצה מגיפה ושני בניו נספו ביום אחד, ר' עזריה קיבל את הדין באהבה והמשיך להרביץ תורה. בשנת ה'ת"ז יצא בשליחות ציבורית לעיר רג'ו (איטליה), במהלך שהותו בעיר השיב את נשמתו ליוצרה ביום רביעי שנת ה'ת"ז וביום שישי הובא לקבורה.
מספריו:
• בינה לעיתים: דרשותיו (ק)
• גידולי תרומה: על ספר "התרומות" של ר' שמואל מברצלונה (ספרד) העוסק בדיני ממונות (ק)