fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: דוד המלך.
אמו: בת שבע.
אשתו: בתיה, נעמה.
בנו: רחבעם (מנעמה).
בנותיו: בשמת (בעלה אחימעץ), טפת (בעלה בן אבינדב), קציעה (בעלה ראובן).
אחיו: מאביו – אבשלום, אדניהו.
סבא: ישי (מצד אביו), עמיאל (מצד אמו).
סבתא: נצבת (מצד אביו).
מורו: נתן הנביא.
נולד בשנת ב'תתקי"ב בארץ ישראל.
'ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל, יאשיהו ושלמה' (תלמוד ירושלמי ברכות פרק א' הלכה ו').
דוד מלך ישראל היה יושב ומלמד הלכה לשלמה בנו.
נקרא ב-7 שמות: 1.שלמה – על שם השלום שהיה בימיו 2.ידידיה – מפני שהקדוש ברוך הוא אהב אותו 3.בן – משום שבנה את בית המקדש 4.איתיאל – משום שרוח א-לקים שכנה בו 5.יקה – היות והיה גדול ושליט על כל מלכי עולם 6.אגור – שאגר ואסף חכמה רבה 7.קהלת – שאמר את ספר קהלת בחג הסוכות בעת שקרא פרשת ויקהל.
"ויאמר המלך דוד קראו-לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן-יהוידע... והרכבתם את-שלמה בני על-הפרדה אשר-לי, והורדתם אותו אל-גיחון; ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על-ישראל, ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה; ועליתם אחריו ובא וישב על-כסאי והוא ימלוך תחתי, ואותו צוויתי להיות נגיד על-ישראל ועל-יהודה' (מלכים א' א'/ל"ב – ל"ה). 'בן 12 שנה היה שלמה במלכו' (סדר עולם רבא פרק י"ד). 'שלמה מלך בן מלך חכם בן חכם צדיק בן צדיק אווגיטוס בן אבגיטוס [אדון מיוחס – "מתנות כהונה"] את מוצא כל מה שכתוב בזה כתוב בזה, דוד מלך ארבעים שנה וזה מלך ארבעים שנה, דוד מלך על ישראל ויהודה ובנו מלך על ישראל ויהודה... דוד כתב ספרים ושלמה כתב ספרים... דוד בנה מזבח ושלמה בנה מזבח' (שיר השירים רבה, פרשה א'/א'). "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד-באר שבע, כל ימי שלמה" (מלכים א' ה'/ה').
'שלמה ישב בתענית ארבעים יום כדי שייתן לו המקום [הקדוש ברוך הוא] רוח חכמה ובינה והיה משוטט ומבקש אחריה' (מדרש משלי פרשה א'). 'בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה ויאמר א-להים שאל מה אתן לך אמר שלמה אם אשאל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות הוא נותן לי אלא הרי אני שואל את החכמה והכל בכלל... אמר לו הקדוש ברוך הוא שלמה חכמה שאלת לך ולא שאלת עושר ונכסים ונפש אויבך חייך החכמה והמדע נתון לך ועל ידי כן עושר ונכסים אתן לך. מיד וייקץ שלמה והנה חלום' (שיר השירים רבה, פרשה א'/ט'). "ויתן א-להים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאוד, ורוחב לב כחול אשר על-שפת הים; ותרב חכמת שלמה מחכמת כל-בני-קדם ומכל חכמת מצרים; ויחכם מכל-האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע [אחין היו בני זרח בן יהודה – רש"י] בני מחול, ויהי-שמו בכל-הגוים סביב; וידבר שלשת אלפים משל, ויהי שירו חמשה ואלף; וידבר על-העצים מן-הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר, וידבר על-הבהמה ועל-העוף ועל-הרמש ועל-הדגים; ויבאו מכל-העמים לשמוע את חכמת שלמה..." (מלכים א' ה'/ט' – י"ד).
'מאן נביאים הראשונים אמר רב הונא זה דוד ושמואל ושלמה' (תלמוד בבלי סוטה מ"ח/ב'), 'בקש קהלת להיות כמשה יצתה בת קול ואמרה לו וכתוב יושר דברי אמת ולא קם נביא עוד בישראל כמשה' (תלמוד בבלי ראש השנה כ"א/ב'). 'שלשה נביאים על ידי שהיה נבואתן דברי קנתרין נתלת נבואתן בעצמן ואלו הן, דברי קהלת דברי עמוס דברי ירמיהו... למה נקרא שמו קהלת שהיו דבריו נאמרין בהקהל' (קהלת רבה, פרשה א'/ב'). 'אמר שלמה על כל דבר ודבר של תורה שלשת אלפים משל על כל דבר ודבר של סופרים חמשה ואלף טעמים' (תלמוד בבלי עירובין כ"א/ב').
בזכות שלימד דברי תורה ברבים שרתה עליו רוח הקודש (שיר השירים רבה, פרשה א'/ט'). 'בשלש מקומות הופיע רוח הקודש בבית דינו של שם ובבית דינו של שמואל הרמתי ובבית דינו של שלמה' (תלמוד בבלי מכות כ"ג/ב').
'בקש שלמה לעמוד על עסקי פרה אדומה... על מתן שכרן של תורה... על מתן שכרן של צדיקים... על מתן שכרן של מצוות... בקש לעמוד על הקץ' (מדרש שוחר טוב פרק ט'). 'לא על דברי תורה בלבד היה תייר שלמה אלא על כל אשר נעשה תחת השמש' (שיר השירים רבה, פרשה א'/ז').
'שלמה גזר [נטילת ידיים] לקדשים' (תלמוד בבלי שבת ט"ו/א'). 'תיקן שלמה עירובין ונטילת ידיים' (תלמוד בבלי שבת י"ד/ב'). 'כיון שנכנסו לארץ דוד ושלמה תקנו [בברכת המזון] בונה ירושלים... ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש' (תלמוד בבלי ברכות מ"ח/ב'). היה בקי בחכמת הרפואה וחיבר ספר ובו תרופות לכל סוגי המחלות אולם חזקיהו המלך הטמינו מחשש שמא אנשים יסמכו על הספר בלבד ולא יבקשו רחמים מהקדוש ברוך הוא.
'כל מלכי הארץ היו שומעים את חכמתו נכפפין לפניו... והיו כולן מעלין לו דורון בכל שנה ושנה... נתגיירו על ידו מאה וחמישים אלף גרים' (משנת רבי אליעזר פרשה ח').
'חירם מלך צור עשה עצמו א-לוה, אחרי שבא שלמה הצליח בחכמתו להעבירו מדרך זו והודה לו לשלמה ולכן ויהי שלום בין חירם ובין שלמה' (זוהר).
'מאתים וחמישים ושתים אפרכיות הן בעולם ושלמה היה מושל בכל הממלכות' (אסתר רבה, פרשה א'/ה'). "ויהי לשלמה ארבעים אלף אורוות סוסים למרכבו ושנים עשר אלף פרשים" (מלכים א' ה'/ו'). 'אלף נשים היו לשלמה' (תלמוד בבלי בבא מציעא פ"ו/ב').
'כל מעשיו משולשין היו, שלוש מעלות עלה שלמה... שלש ירידות ירד שלמה, ירידה ראשונה מאחר שהיה מלך גדול מסוף העולם ועד סופו נתמעטה מלכותו ולא היה מלך אלא על ישראל, ירידה שנייה נתמעטה מלכותו ולא היה מלך אלא על ירושלים, ירידה השלישית נתמעטה מלכותו ולא היה מלך אלא על ביתו... שלוש עולמות ראה, שלוש עבירות עבר הרבה לו סוסים הרבה לו נשים הרבה לו כסף וזהב, שלוש משלות אמר, שלשה שמות נקראו לו: ידידיה, שלמה, קהלת. רבי יהושע בן לוי אומר, אגור יקא למואל איתיאל הרי שבעה. אגור שאגר דברי תורה, בן יקא בן שהקיאה לשעה, למואל שנם לאל בכל לבו, איתיאל אתי אל ואוכל, שלושה ספרים כתב' (שיר השירים רבה, פרשה א'/י').
'לעת זקנת שלמה סמוך למיתתו שרתה עליו רוח הקודש ואמר שלשה ספרים הללו: משלי, שיר השירים, קהלת' (סדר עולם רבא פרק ט"ו).
'כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה... שהיה לו למחות בנשיו ולא מיחה מעלה עליו הכתוב כאילו חטא' (תלמוד בבלי שבת נ"ו/ב').
'ראוי היה שלמה להימנות עם שלשה מלכים וארבע הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא ועל שנזדרז במקדש לא נתייחס עימהם... זכה להתייחס עם מלכים הצדיקים' (פסיקתא רבתי פרשה ו'). 'אף על פי שעשה שלמה עשר מנורות עשרה שלחנות לא היו מקריבים אלא בכלים שעשה משה' (ילקוט שמעוני תתקפ"ט). בשנה הרביעית למלכותו ב'תתקכ"ח החל בבניית בית המקדש 'כל אותן שבע שנים שבנה שלמה בית המקדש לא שתה בהן יין, כיון שבנאו ונשא בתיה בת פרעה אותו הלילה שתה יין' (ויקרא רבה, פרשה י"ב/ה'). 'אלף מיני זמר הכניסה לו בת פרעה והיה מצווה לזמר לפניו באותו לילה... והיה ישן לו עד ארבע שעות והיו ישראל עצבים שהיה יום חנוכת בית המקדש ולא היו יכולין לעשות [קרבן התמיד כי מפתחות בית המקדש נתונות תחת ראשו] והיו מתייראים להקיצו מפני אימת המלכות הלכו והודיעו לבת שבע אמו והלכה היא והקיצתו והוכיחתו לכך נקרא למואל שהשליך עול מלכות שמים מעליו כלומר למה לו אל' (במדבר רבה, פרשה י'/ד').
"הגדלתי מעשי, בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים; עשיתי לי גנות ופרדסים, ונטעתי בהם עץ כל-פרי; עשיתי לי ברכות מים, להשקות מהם יער צומח עצים; קניתי עבדים ושפחות ובני-בית היה לי, גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלים; כנסתי לי גם-כסף וזהב וסגולת מלכים והמדינות, עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני האדם שידה ושידות [רש"י – מרכבות נוי עגלות צב]; וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלים, אף חכמתי עמדה לי; וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם... ופניתי אני בכל-מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות, והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש" (קהלת ב'/ד' – י"א). "סוף דבר הכל נשמע, את הא-להים ירא ואת-מצוותיו שמור כי-זה כל-האדם" (קהלת י"ב/י"ג).
'שמואל ימיו שתים וחמישים שנה ושלמה כמותו' (מדרש הגדול, בראשית נ'/כ"ו). "והימים אשר מלך שלמה בירושלים על-כל-ישראל ארבעים שנה; וישכב שלמה עם-אבותיו ויקבר בעיר דוד אביו" (מלכים א' י"א/מ"ב – מ"ג) בשנת ב'תתקס"ד.
מספריו: