fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: אדמו"ר רבי מרדכי זוסיא מטריסק–הוצאליס–יאס.
אמו: הרבנית חוה גיטל.
אשתו: הרבנית גיטל.
בנותיו: לאה (בעלה איליה) ומלכה.
אחיו: אדמו"ר רבי יעקב לייב מטריסק ור' שלום יוסף.
אחותו: הרבנית בלומה רייזיל שור.
סבא: אדמו"ר רבי מנחם נחום מטריסק-בריסק (מצד אביו), אדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש (מצד אמו).
סבתא: הרבנית חיה (מצד אביו), הרבנית שיינא רחל (מצד אמו).
מורו: ר' יואל צימרמן.
נולד לקראת סוף שנת ה'תרמ"ב ונקרא 'דוד' על שם אדמו"ר רבי דוד מטולנא שנפטר בי' אייר ה'תרמ"א.
עד גיל 7 שהה בבית הסבא רבה – ר' אברהם [המגיד מטריסק] וניכר בכישרונותיו המיוחדים ושקידתו בלימוד התורה.
נשא לאישה את בת דודו [אח של אמו] – אדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף פרידמן מבוהוש (בעל "פאר ישראל") ונסמך על שולחן חותנו בעיר בוהוש [בוחוש] (רומניה). יחד עם ר' יואל צימרמן שגם עבר להתגורר בעיר בוהוש, המשיך לשקוד על לימוד התורה מתוך פרישות מענייני העולם ובשנת ה'תרס"ט מונה יחד עם גיסו – אדמו"ר רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש לנשיא ישיבת "בית ישראל" שהקים חותנו (אדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש). על אף חולשת גופו התעסק גם בצרכי ציבור, טיפל בפליטים הרבים שהגיעו לרומניה במהלך מלחמת העולם הראשונה וארח רבים מהם בביתו במשך שבועות.
בסוף חודש תשרי ה'תרע"ח ביקר את אחותו (בלומה רייזיל שור) ובעקבות המהפכה שהתחוללה ברוסיה נאלץ להישאר בעיר אודסה (רוסיה), כאשר קוזקים פרצו לבית אחותו וחיפשו את יושביו שהסתתרו במרתף מסר את נפשו על מנת להציל את בני משפחת אחותו והסגיר עצמו לידי הקוזקים שהכו אותו עד שהתמוטט מחוסר הכרה וכל חייו סבל מכאובים וייסורים מההצלפות והמכות שספג.
לאחר פטירת חותנו בכ"ג ניסן ה'תרפ"ג מונה יחד עם גיסו – אדמו"ר רבי מנחם מנדל פרידמן לאדמו"ר השלישי לחסידות בוהוש.
התפרסם כבעל רוח הקודש הפועל ישועות ובקי בתורת הנגלה והנסתר. נודע באהבתו לכל יהודי, כונה רבי דוד'ל מבוהוש ובאחדות מופלאה ניהל את עדת החסידים יחד עם גיסו – יחדיו ישבו לקבל את הפונים אליהם בבקשת עצה וברכה וחילקו בשווה את דמי הפדיונות, ערכו את ההתכנסויות בימים מיוחדים וחתמו על מכתבים שנשלחו לחסידים ועל הסכמות שונות. גם כאשר הפונים נכנסו לאחד האדמו"רים ולאחר מכן לשני קיבלו את אותה התשובה בדיוק. החל משנת ה'תרפ"ח ועד ה'תר"ץ כיהן כאדמו"ר יחיד היות וגיסו ערך ביקור בארה"ב ובקנדה. ניחן בכושר כתיבה, ניגון וציור נפלאים, הלחין את הניגון הידוע בחצרות בוהוש 'ותגלה ותראה מלכותו'. נודע בחכמתו וכאשר התייעצו עמו נהג להאריך ולדבר שיחות חולין כדי להמשיך על ידי דיבוריו השפעות וישועות למבקש את עצתו ולכל יהודי שביקש ממנו צדקה נתן את כל אשר לו ואפילו משכן חפצים בעבור מתן צדקה.
בשנת ה'תרצ"ד חלה ובהוראת אביו הועבר לעיר יאס אולם טובי הרופאים לא הצליחו לרפא אותו ואביו טיפל בו במסירות עד שבערב שבת שנת ה'תרצ"ד השיב את נשמתו ליוצרה.