fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: ר' ישראל [הבעש"ט].
בניו: ר' אהרן מטיטיוב ור' דב מאולנוב.
אחותו: אדל.
מוריו: הבעש"ט [אביו], ר' גרשון מקיטוב [דודו].
בנו יחידו של הבעש"ט.
צדיק נסתר, התנהג כאחד מפשוטי העם והסתיר את מעשיו.
לאחר שר' גרשון עלה לארץ ישראל שיגר אליו מכתב בו מבקשו שיתמיד בלימודיו כיון שטרח והגיע למז'יבוז' במיוחד על מנת ללמדו.
נשא לאישה את בתו של ר' שמואל צורף חסיד.
אביו צווה עליו שלא יכהן ברבנות אלא יעסוק במסחר ובזה ישכיל ויצליח וכבקשתו לא גילה מאומה לחבריו למרות הפצרותיהם שיאמר משהו בשם אביו. יחד עם אביו פעל למען פדיון שבויים וכאביו נהג לחלק את כל כספו לצדקה. עמד בסמוך למיטת אביו טרם פטירתו בו' סיוון ה'תק"ך ואביו אמר לו כי הינו בעל נשמה קדושה ואינו צריך לשום דבר ולאחר שאביו נפטר נבחר לנשיא ומנהיג תנועת החסידות.
שנה לאחר מכן, במהלך סעודת יום טוב שני של חג השבועות – ז' סיון ה'תקכ"א ישב בראש השולחן כשהוא לבוש בבגדי קודש של אביו והחסידים סביבו, אמר דבר תורה ולפתע נעמד ואמר כי אביו הודיעו למסור לר' דובער את הנשיאות. ברך אותו במזל-טוב, מסר לו את בגדו העליון השייך לאביו [הבעש"ט], לבש את בגדו של ר' דובער, התיישב במקומו ור' דובער עבר לראש השולחן.
בשנת ה'תק"ם השיב את נשמתו ליוצרה.