fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadi
אביו: ר' אברהם דוב מצ'רנוביץ.
אמו: רחל.
אשתו: הרבנית צביה.
בניו: ר' אברהם דב (בעל "אמרי אברהם"), ר' אליעזר, ר' רפאל דוד ור' שלמה זלמן.
בנותיו: לאה (בעלה ר' שלום מרדכי הכהן שבדרון), מלכה (בעלה ר' אברהם הורביץ), רחל (בעלה ר' שמחה בונים לייזרזון) ושרה הינדא (בעלה ר' משה מאיר פראג).
אחיו: אליעזר. אחים חורגים – אליאס הארי ומרדכי גימפל (בעל "באר מרדכי").
אחותו (חורגת): הענא מרים.
סבא: ר' דוד יהודה (מצד אביו), ר' אברהם אליעזר מושלי [חיימסון] (מצד אמו).
סבתא: חוה (מצד אביו), הינדא (מצד אמו).
מורו: המקובל ר' שמעון צבי הורוביץ.
נולד בד' טבת ה'תרמ"ז ביפו (ישראל), צאצא לר' יעקב יוסף הכהן כץ (בעל "תולדות יעקב יוסף").
שקד על לימוד התורה בישיבות בירושלים, לאחר שחלה הוסיפו לו את השם 'חיים' על פי הוראת ר' משה יהושע יהודה לייב דיסקין [השרף מבריסק] ובגיל 18 הוסמך לרבנות על ידי ר' חיים ברלין.
בשנת ה'תרס"ו נשא לאשה את בתם של מלכה יענטא ור' שלמה זלמן פרוש מייסד קופת "שערי חסד" [הגמ"ח הראשון בירושלים] ושני הילדים הראשונים שנולדו להם נפטרו מתת תזונה עקב המצב הכלכלי הקשה.
כל לילה התעורר לפני חצות והתעמק בלימוד תורת הקבלה, ישן מעט והתעורר לתפילת שחרית בנץ. ערך גלגולי שלג ולעיתים לבש שק על בשרו. לאחר שראה בחלומו אדם בעל הדרת פנים שביקש בתוקף שילמד את תורתו בירושלים היות ולתורתו יש כח להחזיר את השכינה מהגלות, ייסד בשנת ה'תרס"ו בעיר העתיקה בירושלים יחד עם מורו (ר' שמעון צבי הורוביץ) שאף הוא חלם את אותו חלום, את ישיבת המקובלים "שער השמים". לימד שיעורים בש"ס ופוסקים ובתורת הנסתר, דאג לרווחת התלמידים ולעיתים אף משכן חפצים אישיים מביתו על מנת לקבל הלוואות עבור צרכי תלמידי הישיבה. בשנת ה'תרע"א יזם את הדפסת סידור הרש"ש [המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי] עם כוונות האר"י [רבי יצחק לוריא אשכנזי] על פי ספר "עץ החיים" ו"שער הכוונות" לר' חיים ויטאל.
במהלך מלחמת העולם הראשונה סבל מעוני ודוחק כלכלי אך עם זאת המשיך לשקוד על לימוד התורה וכתב חידושים רבים במיוחד על שולחן ערוך "אבן העזר". לאחר שר' אפרים פישל איצקוביץ מסר לו כתב יד יחיד בעולם על שולחן ערוך "אבן העזר" של ר' שלמה בעל "מרכבת המשנה" על הרמב"ם החליט על כתיבת ספרו "חכם לב".
בשנת ה'תרע"ו מונה לסגן קונסול פרס (איראן) וניצל את קשריו הדיפלומטיים על מנת להציל יהודים רבים מתוקפנות השלטון העותומאני. אחד מאנשי הבולשת הטורקית גילה לו כי השלטון העותומאני גזר עליו גזר דין מוות שלא בפניו ובמשך מספר חודשים נאלץ להסתתר מפני השלטונות. במקום המסתור למד עם אחד מתלמידיו וחיבר חלק גדול מחידושיו שבספר "חכם לב".
בי"ח סיון ה'תרע"ז נפטרה אמו.
מונה כחבר ב"אספת הנבחרים" שנוסדה באביב שנת ה'תר"ף.
בקיץ שנת ה'תרפ"ה ייסד את ישיבת "לשכת הרבנים" עבור בחורים שעלו מרוסיה ופולין וכיהן כראש מתיבתא. בשנת ה'תרפ"ח ייסד את תלמוד התורה "שער השמים" לבני עדות המזרח וכולל אברכים ללימוד תורת הנגלה. דאג לביסוסן ולהוצאות הכלכליות השוטפות ואף יצא לשם כך לחו"ל [חוץ לארץ] לתקופות ארוכות.
נהג לאסוף ספרי קודש רבים ובשנת ה'תש"א נמנה על מייסדי וחברי ארגון "מפעל התורה" לתמיכה בישיבות.
בשנת ה'תש"ד חלה במחלת לב אנושה ועם כל הקושי יצא בשנת ה'תשי"א לארה"ב יחד עם בנו (ר' אליעזר) על מנת למצוא מימון לבניית ישיבה חדשה במקום הישיבה שנחרבה בעיר העתיקה בירושלים.
בא' שבט ה'תשי"ד נפטרה זוגתו (צביה).
בחודש אב ה'תשי"ד מחלתו גברה וכעבור כחודש השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו: