fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביה: אדמו"ר רבי יחיאל חיים לאבין ממאקווא.
אמה: הרבנית ברכה דבורה.
בעלה: אדמו"ר רבי יוסף מאיר פולק מברגסאז (בזיווג ראשון), אדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא (בזיווג שני).
בנה: מזיווג ראשון – אדמו"ר רבי אברהם אלטר פולק מבערגסאז-פתח תקוה.
בתה: מזיווג ראשון – הרבנית ביילא חיה (בעלה ר' מנחם מנדל מנדלזון אב"ד קוממיות).
אחיותיה: הרבנית אלטע שאשא רייזא (בעלה ר' שמעון קליין מירושלים) והרבנית מלכה (בעלה ר' יוסף ליברמן בעל "משנת יוסף").
סבא: ר' משה (מצד אביה), ר' יהושע לאם (מצד אמה).
סבתא: רחל (מצד אביה), גיטל (מצד אמה).

נולדה בכ"ח אב ה'תרע"ה בעיר בלז [בעלזא] (אוקראינה).
במהלך מלחמת העולם הראשונה הוריה נמלטו עמה להונגריה והתיישבו בעיר מאקו [מאקווא], קיבלה אזרחות הונגרית, ניכרה בצניעותה ונודעה במעשי החסד שלה.
נישאה לאדמו"ר רבי יוסף מאיר פולק מברגסאז אולם במהלך מלחמת העולם השנייה בעלה גורש יחד עם 40 אלף יהודים שלא הייתה להם אזרחות הונגרית למחנה הריכוז קמניץ-פודולוסק (אוקראינה) וכעבור חודשים אחדים הנאצים השליכו אותם לבור ענק וכיסו אותם בתלולית עפר.
בחסדי שמים הצליחה להימלט עם שני ילדיה לבית הוריה בעיר מאקו ובמסירות נפש שמרה על ילדיה. סבלה מתלאות המלחמה ויום אחד הועלתה עם ילדיה על רכבת שהובילה את נוסעיה לאושוויץ. לפתע הגיע הוראה לאותה רכבת בלבד לשוב למאקו ואילו יתר הרכבות המשיכו בדרכן לאושוויץ.
כאשר במהלך מנוסתו הגיע אדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא לבודפסט הגיעה עם ילדיה לקבל את ברכתו וקיבלה ממנו מטבע לשמירה ובשנת ה'תש"ז עלתה לארץ ישראל יחד עם ילדיה ואמה לאחר שאדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא השיג עבורם רישיונות עליה.
בט' אדר ה'תש"ט נישאה לאדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא והתגוררו ימים אחדים בדירה בה התקיימה החתונה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. לקראת שבת שב אדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא לדירתו ברחוב אחד העם ולאחר עריכת הקידוש הורה לה לסעוד במקביל לעריכת הטיש כדי שייחשב כאילו סעד עמה אולם בשבתות וחגים לאחר מכן שמעה קידוש מבני הבית. רק בשלושה מקרים קיבלה את אישור והוראת בעלה להשתתף בחופה.
בין חדרה לחדר בו קיבל בעלה קהל חצצה דלת ובה אשנב ולמרות שעיניה היו נפוחות מרוב עייפות הייתה ממשיכה להביט ולעקוב אחר עבודתו. נשים רבות הגיעו לביתה לבקשת עצה וברכה, בטוב ליבה העבירה לבעלה פתקאות שרבים שיגרו באמצעותה ובמשך שעות ארוכות עמדה עם ספר תהילים והעתירה בדמעות שזכות בעלה תגן על הנזקקים לישועה.
בכ"א אב ה'תשי"ז נפטר בעלה ולאחר הלוויה רכשה מהנהלת בית הרפואה "שערי צדק" את האלונקה שעליה הונח במהלך הלוויה עד להר המנוחות.
בכ"א אב ה'תשנ"א נפטרה בתה ובכ' אלול ה'תשס"ו נפטר בנה.
מספר פעמים אושפזה בבתי רפואה לאחר שמצבה התדרדר הועברה לבית הרפואה "מעייני הישועה" בבני ברק אולם בשעת מנחה של שבת שנת ה'תשע"ד השיבה את נשמתה ליוצרה ובמהלך מסע הלוויה שיצא מביתה ברחוב הרב מלצר 19 בבני ברק הונחה על האלונקה שרכשה מבית הרפואה "שערי צדק".