fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikde
אביו: ר' יואל לייב.
אמו: הרבנית ליבא מרים.
אשתו: שרה.
בניו: חיים ויעקב דוד.
בתו: אורה.
אחותו: אסתר (בעלה ראובן גולדברג).
סבא: ר' נפתלי הירץ (מצד אביו), ר' אריה ליבו (מצד אמו).
סבתא: שרה בלומה (מצד אביו).
נולד בכ"ח כסלו ה'תרמ"ט בעיר לומז'ה (פולין).
מילדותו ניכר בכושר זיכרונו המופלא ובגיל 9 כבר היה בקי בשני סדרים בתלמוד הבבלי. עבר עם משפחתו לאנגליה [היות ואביו מונה לרב בעיר לידס] ותקופות ארוכות לא יצא מהבית ושקד יומם וליל על לימוד התורה. בגיל 16 ידע בעל פה את כל התלמוד הבבלי עם פירוש רש"י והיה בקי בתלמוד הירושלמי.
בשנת ה'תרס"ח הוסמך לרבנות, למד מתמטיקה ושפות באוניברסיטת לידס ובמהלך לימודיו באוניברסיטת לונדון כתב בשנת ה'תרע"ג דוקטורט בנושא התכלת והארגמן וקיבל תואר דוקטור לספרות. בשנת ה'תרע"ד למד באוניברסיטת פריז [סורבון].
בשנת ה'תרע"ו החל לכהן כרב הראשי בעיר בלפסט (אירלנד).
בשנת ה'תרע"ח נשא לאישה את בתם של חיה שיינא ור' שמואל יצחק הילמן מלונדון והחל לכהן כרב ראשי בעיר דבלין (אירלנד). בשנת ה'תר"ף נבחר לרב הראשי ליהדות אירלנד ובמהלך כהונתו הצליח לסכל את הכרזת השחיטה היהודית כלא חוקית, הקים בית ספר יהודי עצמאי, ארגן שיעורי תורה לסטודנטים יהודים שלמדו באוניברסיטאות בדבלין והתנגד בתוקף לפשרות בתחום הדת.
לאחר פטירתו של ר' אברהם יצחק הכהן קוק נבחר בי"ז כסלו ה'תרצ"ז למלא את מקומו כרב האשכנזי הראשי של ארץ ישראל.
בשנת ה'תרצ"ט השתתף בועידת "השולחן העגול" בלונדון. בשנת ה'תש"א הקים יחד עם ר' זלמן סורוצקין את "ועד הישיבות" [ארגון הגג של הישיבות הגבוהות בארץ ישראל] ונבחר לעמוד בראשו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה טס ללונדון וקיבל את הסכמת הממשלה הרוסית לאפשר לפליטים יהודים שנמצאו בליטא לעבור ליפן היות וממשלת יפן נענתה לפנייתו להעניק להם מקלט. נפגש עם נשיא ארה"ב ותבע שיפציצו את מחנות ההשמדה. בשנת ה'תש"ו יצא למסע באירופה כדי לשכנע ניצולי שואה לעלות לארץ ישראל וביקש מהאפיפיור להחזיר ילדים יהודים שהוסתרו במנזרים, לאחר שנענה בשלילה איתר ילדים בסיוע מתנדבים ולמעלה מ-500 ילדים הגיעו לארץ ישראל ברכבת שנקראה על שמו "רכבת הרצוג". יגע רבות על מנת לפתור את בעייתן של עגונות ולשם כך אף יצר קשר עם ראשי ממשלות. גם בשעת הפגזות על ירושלים כתב חידושי תורה והשתדל לעודד ולחזק את האמונה וכאשר הגיעו לארץ "ילדי טהראן" נפגש עמם ודיבר על ליבם לא לעזוב את תורתנו הקדושה.
בשנת ה'תש"ח חיבר יחד עם הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל את נוסח התפילה לשלום המדינה. ייסד את מכון "יד הרב הרצוג" [נקרא על שמו לאחר פטירתו] שאחראי על הוצאת האנציקלופדיה התלמודית והוצאה מדעית של התלמוד הבבלי ויזם את הקמתו של בניין הרבנות הראשית החדש "היכל שלמה" בירושלים. ניכר בבקיאותו בכל התורה, בטוב ליבו וענוותנותו. כל יום שישי התכנסו בביתו גדולי ירושלים ודנו בשאלות הלכתיות וכל לילה שקד על לימוד התורה.
בשנת ה'תשי"ח זכה בתואר חתן פרס ישראל לספרות תורנית.
בבוקר יום שבת שנת ה'תשי"ט השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• יסוד משפט התורה
• תחוקה לישראל על פי התורה