fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadik

אביו: יוסף.

אשתו: רחל (בזיווג שני).

בניו: מזיווג ראשון – ר' יהושע בן קרחה. מזיווג שני – ר' שמעון.

מוריו: ר' אליעזר בן הורקנוס, ר' יהושע בן חנניה, נחום איש גמזו, ר' נחוניא הגדול. [רבי טרפון – קיימת מחלוקת אם היה רבו או חברו].

מתלמידיו: ר' מאיר, ר' שמעון בר יוחאי [רשב"י], ר' יוסי, ר' יהודה, ר' אלעזר בן שמוע, ר' יוחנן הסנדלר ור' אליעזר בן יעקב.

נולד בשנת ג'תש"ס ליוסף שהיה גר צדק, נצר לסיסרא שר צבא יבין מלך כנען (ר"ן – תלמוד בבלי ברכות כ"ז/ב').

'ארוך בדורו היה' (במדבר רבה פרשה ט'/כ"ד). נשא אישה ונולד להם בן, נודע כעם הארץ ונהג לומר 'מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור... נושך ושובר עצם' (תלמוד בבלי פסחים מ"ט/ב') 'לאו משום שהיה שונא תלמידי חכמים אלא משום שהיה סבור שמתגאין על עמי הארץ מפני תורתן... אבל מכל מקום שומר מצוות היה' (תוספות – תלמוד בבלי כתובות ס"ב/ב').

עבד כרועה צאן אצל כלבא שבוע ולאחר שזוגתו הראשונה נפטרה נשא לאישה את בתו (רחל) בהיותו בגיל 40 לאחר שהבטיח לה לשקוד על לימוד התורה. 'בהיותו עם הארץ בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו אמרו לו, המים שתדיר נופלים עליה בכל יום... מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו מה רך פיסל את הקשה דברי תורה שהן קשין כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. א"ל רבי למדני תורה אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע אמר להם רבותי פתחו לי טעם משנה. כיון שאמרו לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו אמר אלף זו למה נכתבה בית זו למה נכתבה דבר זה למה נאמר חזר ושאלן והעמידן בדברים'.

כאשר כלבא שבוע שמע שבתו התארסה לעם הארץ, הוציאה מביתו ונדר נדר שלא תהנה מנכסיו (תלמוד בבלי כתובות ס"ב/ב'). 'בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה. עמדו עליו שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו בעשן מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר אמר להם הרבה סיפוקים אני מסתפק בהן אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן ואחד שאני יכול לישן עליהם'.

'מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים בערב פסח בשביל תינוקות כדי שלא ישנו וערב יום הכפורים כדי שיאכילו את בניהם' (תלמוד בבלי פסחים ק"ט/א'). במשך 22 שנה שימש את נחום איש גמזו (תלמוד בבלי חגיגה י"ב/א') ולאחר שהורגל לשמוע מפיו על כל דבר "גם זו לטובה" אמר 'לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד' (תלמוד בבלי ברכות ס'/ב').

מורו (ר' יהושע) סמך אותו להוראה (תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק א' הלכה ב') ולאחר שמינה אותו לראש ישיבה התפרסם כמלמד הגדול בדורו וכגדול התנאים. נמנה על ארבעת ראשי הסנהדרין ביבנה שידעו שבעים לשון (תלמוד בבלי סנהדרין י"ז/ב'), הצטרף לחכמים שנסעו לרומי על מנת להיפגש על הקיסר ונשלח לנהרדעא  לעבר את השנה (תלמוד בבלי יבמות קכ"ב/א'). יחד עם ר' ישמעאל חברו כונה "אבות העולם" (תלמוד ירושלמי שקלים פרק ג' הלכה א'). 'דברים שלא נגלו למשה נגלו לרבי עקיבא וחבריו' (במדבר רבה פרשה י"ט/ו'), למד את סודות התורה 'ארבעה נכנסו בפרדס... רבי עקיבא יצא בשלום' (תלמוד בבלי חגיגה י"ד/ב') ואת חכמת הרפואה (מדרש שמואל פ"ד/א'). 'היה מחלק קליות ואגוזין לתינוקות בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו' (תלמוד בבלי פסחים ק"ט/א') ובת קול העידה שהיה מעביר על מידותיו והינו וותרן וסלחן (תלמוד בבלי תענית כ"ה/ב').

לאחר 12 שנה שלמד בבית המדרש חזר לביתו ועמו 12,000 תלמידים. שמע אחד שאומר לאשתו: יפה עשה אביך שהדיר אותך מנכסיו כיון ואין בעלך ראוי למעמד משפחתך ועוד שהניח אותך כאלמנה 12 שנה אך רחל השיבה כי הייתה חפצה שילמד בבית המדרש עוד 12 שנה. 'אמר [ר' עקיבא] ברשות קא עבידנא הדר אזיל ויתיב תרי סרי שני אחריני בבי רב'. לאחר 24 שנה חזר לביתו 'אייתי בהדיה עשרין וארבעה אלפי תלמידי' וישנה דעה עשרים וארבעה אלפי זוגות [48,000] שהיו לו מגבת עד אנטיפרס' (תלמוד בבלי כתובות ס"ג/א'). לפי מדרש תנחומא היו לו שלוש מאות תלמידים מובהקים (תנחומא חיי שרה ו') 'וכולן מתו בפרק אחד [בין פסח לעצרת] מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע' (תלמוד בבלי יבמות ס"ב/ב'). 'ובסוף העמיד שבעה רבי מאיר ורבי יהודה רבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר ורבי אליעזר בן יעקב ואית דאמרי רבי יהודה ורבי נחמיה ורבי מאיר רבי יוסי ורשב"י ורבי חנינא בן חכינאי ורבי יוחנן הסנדלר אמר להם בני, הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם' (בראשית רבה פרשה ס"א/ג'). ייסד ישיבה בבני ברק (תלמוד בבלי סנהדרין ל"ב/ב') ומינה את ר' מאיר ואת ר' שמעון לראשי ישיבות.

"רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן-כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח. ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח..." (הרמב"ם - הלכות מלכים ומלחמותיהם י"א/ג').

התעשר והיו לו שולחנות של כסף וזהב, היה עולה למיטתו בסולמות של זהב ועשה לזוגתו (רחל) תכשיט של זהב (אבות דרבי נתן פ"ו/ב'). 'מן שית מילי איעתר רבי עקיבא' לאחר שכלבא שבוע התחרט על נדרו ושמע שאדם גדול בא לעיר אולם לא ידע שזהו חתנו, הלך אליו להתיר את הנדר ובהתוודע לו כי האדם הגדול זהו חתנו 'נפל על אפיה ונשקיה על כרעיה ויהיב ליה פלגא ממוניה' (תלמוד בבלי כתובות ס"ג/א'). מצא על שפת הים דמות איל עשוי עץ מלא בדינרי זהב ששכחו בעלי ספינה. נתן לספנים ארבעה זוזים על מנת שירכשו עבורו חפץ כלשהו שיהיה לו בו רווח והביאו לו גווזא [תיבת עץ] שהייתה מונחת על שפת הים והייתה מלאה דינרים'. כאשר החכמים היו זקוקים לכסף עבור בית המדרש שלחו אותו לבקש הלוואה מעשירה אחת ולאחר שבא להשיב את ההלוואה טענה כי הערבים השיבו את ההלוואה בתוספת ואת יתרת הכסף העניקה לו. ירש חצי מרכושו של אחד משרי רומי [קטיעא בר שלום] ובאחרית ימיו אשת טורנוסרופוס התגיירה וכאשר נישאה לו הביאה לו ממון רב (תלמוד בבלי נדרים נ'/ב').

כאשר נזכר בתקופת נעוריו היה אומר מודה אני לפניך ה' א-לקי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות בשוק (אבות דרבי נתן כ"א).

נדד בארצות שונות – גליא [צרפת], אפריקי (תלמוד בבלי ראש השנה כ"ו/א'), זפירין (תלמוד בבלי בבא קמא קי"ג/א'), רומי וכרכי הים (תלמוד בבלי יבמות צ"ח/א') על מנת לאסוף כספים עבור תלמידי חכמים ולהשפיע על אנשי השלטון לסייע ליהודים.

בנו (ר' שמעון) חלה ונפטר לאחר נישואיו ור' עקיבא העיד עליו שהוא בן עולם הבא כי היה מזכה את הרבים וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו (מסכת שמחות פרק ח').

מזוגתו – רחל, נולדו לו 2 בנות, האחת נישאה לבן עזאי (תלמוד בבלי כתובות ס"ג/א') ועל השנייה אמרו לו כי ביום חופתה תמות אולם כאשר נישאה לר' יהושע בן כפוסאי (תלמוד בבלי שבת קמ"ז/א') נתנה במהלך סעודת החתונה את מנת האוכל שלה לעני וניצלה (תלמוד בבלי שבת קנ"ו/ב').

דרש 'חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום' (אבות ג'/י"ד), 'ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה' (תורת כהנים פרשת קדושים). 'אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים' (תלמוד בבלי יומא פ"ה/ב') ופסק שגזל עכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות] אסור מן התורה (תלמוד בבלי בבא קמא קי"ג/א').

על אף גזירת השלטון שלא ללמוד תורה המשיך ללמוד, להקהיל קהילות וללמד תורה ברבים ובה' תשרי נתפס ונחבש בבית האסורים (תלמוד בבלי ברכות ס"א/ב'). גם בזמן המאסר המשיך ללמד ולהשיב לשאלות הלכתיות שהפנו אליו תלמידיו בתחבולות שונות וכאשר משרתו (ר' יהושע הגרסי) הגיש לפניו מעט מים שהוקצבו לו והסוהר שפך מחציתם העדיף ליטול את ידיו במקום לשתות ולא לעבור על דברי חכמים. לאחר שהובא לדין בפני השר הרומאי בקיסריה הוצא להורג בערב יום הכיפורים שנת ג'תת"ף (ספרי ברכה ל"ו). 'בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד... אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא' (תלמוד בבלי ברכות ס"א/ב').

לא הניחו לקוברו והחזירוהו לבית האסורים, אליהו הנביא הגיע יחד עם ר' יהושע הגרסי לבית האסורים נטל אותו על כתפו ואמר לר' יהושע כי אין טומאה בצדיקים ואף לא בתלמידיהם. הגיעו לאנטיפרס של קוצרין, עלו שלוש מדרגות וירדו שלוש מדרגות ונפתחה מערה לפניהם, ראו שם כסא, ספסל, שולחן ומנורה השכיבו את רבי עקיבא על המיטה ולאחר צאתם נסתמה המערה (ילקוט שמעוני משלי ט' רמז תתקמ"ד). 'משמת רבי עקיבא בטל כבוד התורה' (משנה סוטה פרק ט' משנה ט"ז).

נמנה על עשרה הרוגי מלכות שהם כנגד תשעת השבטים שמכרו את יוסף ור' עקיבא מכוון כנגד השכינה שצירפו אותה עימהם באותה שעה (ילקוט ראובני).

מספריו:

•    אותיות דרבי עקיבא [יתכן שחובר על ידו] (ק)

•    היכלות רבי עקיבא: סתרי תורה טמירים ונעלמים