אביו: ר' אהרון.
בנותיו: אוגוסטה (בעלה הרב ד"ר מרדכי הלוי הורוויץ), שרה (בעלה ר' משה אריה לייב הלוי במברגר).
אחיו: ר' לייב (בעל מעדני מלך).
מוריו: ר' אהרון (אביו), ר' אשר, ר' אברהם סגל ור' בנימין וואלף המבורג.
מתלמידיו: ר' לייב (אחיו), ר' מאיר ליהמן, ר' עזריאל הילדסהיימר, ר' צבי בנימין אויערבך (בעל "נחל אשכול") ור' שמשון רפאל הירש.

אחרון גאוני אשכנז, נולד בשנת ה'תקס"ח בקרלסרוה לר' אהרון שכיהן כראש ישיבה.
בימי נעוריו אביו לימדו תורה ולאחר מכן המשיך את לימודיו אצל רב העיר, ר' אשר (בנו של בעל שאגת אריה). בבחרותו עבר ללמוד בישיבת ר' אברהם (אב"ד ווירצבורג שבבווריה) ובמשך 3 שנים למד עם ר' אליעזר ברגמן. ר' דוד ויסקאפף (אב"ד וואלרשטין) שלמד עמו העיד שהיה מסגף את עצמו ומתענה. למרות שאת לימודי הקבלה ערך בסתר, התפרסם כמקובל ובעל בקיאות עצומה בזוהר הקדוש. לאחר הפרעות במקום נימלט לפיורדא לבית המדרש של בעל שער הזקנים.
בשנת ה'תקפ"ו נקרא לעמוד בראש ישיבה הממוקמת בבית המדרש הגדול של ר' לעמלי. בשנת ה'תקצ"ו עבר לאלטונא שבגרמניה, היחידה מבין הקהילות בצפון גרמניה שלא הוקמה בה קהילה רפורמית ואחיו (ר' לייב), ירש את כהונתו בראשות הישיבה. כיהן כרב באלטונא, בית דינו הוכר ע"י המלכות, פסקיו הוצאו לפועל על-ידי שוטרי המלכות והמלך הפרוסי (ווילהלם הראשון) ניפגש עמו.
נסע בעיירות ובכפרים על מנת לתקן את בדקי הדת. שקד בלימוד התורה, כל לילה ערך תיקון חצות בבכיות גדולות, בשתיים אחר חצות הלילה עלה על יצועו ובחמש בבוקר כבר היה עטור בתפילין רש"י ור"ת עמם נשאר לעסוק בתורה עד אחר הצהריים. בשנת ה'תר"ה ייסד את השבועון "שומר ציון הנאמן" ועמד בראש המערכה נגד הרפורמים, סייע לגדולי הונגריה ועל פעילותו למען יושבי ארץ הקודש נעטר בכתר "נשיא ארץ ישראל".
בליל נר ראשון של חנוכה שנת ה'תרל"ב השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• ביכורי יעקב: על הלכות לולב (ק)
• מנחת עני (ק)
• שו"ת בנין ציון (ק)
• שו"ת ערוך לנר (ק1/ק2)