fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:
אביו: ר' חלפון.
בניו: מזיווג ראשון – ר' אליעזר, המקובל רבי חלפון ור' יוסף.
בתו: מזיווג שני – לונא (בעלה ר' עזרא סוויד).
לאחר שנולדו להוריו 14 ילדים וכולם נפטרו, אביו שהיה צאצא למשפחת רבנים שמוצאה מספרד הוזמן באחד הימים לעבודה אצל אשה וכאשר ניסתה להסיתו לעברה קפץ מייד מחלון ביתה על אף שהיה גבוה מאוד ובנס לא ארע לו כל נזק. באותו לילה חלם כי יוליד בן צדיק שיאיר את העולם בתורתו וכעבור כתשעה חודשים נולד בין שנת ה'תק"ם לשנת ה'תקמ"ה בארם צובא [חלב] (סוריה) 'חיים מרדכי'.
מילדותו ניכר בכישרונותיו המיוחדים ובגיל צעיר מאוד למד עם אביו בשבוע אחד בלבד את כל האותיות מאלף ועד תיו, כאשר בני גילו טרם ידעו לזהותן כלל. החל להתפלל מתוך סידור תפילה ופעמים רבות ברח לבית המדרש במקום לשחק ושקע בלימוד. בהיותו נער התפרסם בבקיאותו וגדולתו בתורה ולאחר שהוסמך לרבנות מונה לדיין ומורה הוראה בבית הדין בעיר ארם צובא.
לאחר הפצרות נענה לבקשת הגביר חביב מצרי להיות שותף בחנותו ללא שישקיע כסף או עבודה בחנות ויוכל לשקוד על לימוד התורה ולקבל אחוזים מהרווחים. חילק שליש מהכסף שקיבל למטרות צדקה שונות ובנוסף תמך כלכלית בשלושה תלמידי חכמים. דאג לילדים יתומים מהקהילה היהודית ואת הכסף שהוריש ליתומים אביהם העביר לסוחרים נאמנים שפרנסו את היתומים מהרווחים וכאשר הם גדלו קיבלו גם את הקרן בשווי הרבה יותר גדול.
נהג להתעורר כל חצות לילה ולהגיע לבית הכנסת על מנת לשקוד על לימוד התורה עד תפילת שחרית. בבוקר לא אכל פת שחרית עד שהגיעו אליו לדין תורה ובאחת הפעמים כאשר נשאר לצום עד חצות היום היות ואף אחד לא הגיע לדין תורה, זוגתו שילמה לשני אנשים שיבואו אליו בטענות שונות על מנת שידון בעניינם ויסיים את הצום. נודע כבעל ביטחון ואמונה גדולים, חכם ופיקח אשר האמת הייתה נר לרגליו, ברח מן המחלוקת, לא חשש מאף אדם גם לא מאנשי השלטון ואף הגויים כיבדו אותו וידעו כי מן השמים שומרים עליו ונעשים לו ניסים כדי להצילו ולהגן עליו מכל נזק. כל ערב ראש חודש אלול לא אכל עד שסיים ללמוד את כל ספר "תיקוני הזוהר". קיים את המצוות בשמחה ובאהבה גם כאשר נצרך לשלם ממון רב. אסף ספרים וכתבי יד יקרי ערך, חיבר את הפיוט "
מה נכבד היום מימים" וגזר על כל המנגנים בשמחות לשורר פיוטים של קדושה בלשון הקודש ולא לשיר שירי אהבה בערבית.
גידל בביתו את בת אחותו שהתייתמה בילדותה עד לנישואיה ולאחר שבנו (המקובל רבי חלפון) נפטר בח' כסלו ה'תקפ"ד גידל בביתו גם את שלושת ילדיו שנותרו יתומים – ר' אברהם, ר' יצחק חלפון ור' מרדכי. אביו עלה לארץ ישראל ונקבר בירושלים.
בהגיעו לגיל 70 נפטרה זוגתו ומכיוון שלא נולדו להם בנות, נשא אשה צעירה והבטיח לה כי הוא יחתן את הבת שהיא תלד וכך היה.
לאחר פטירת המקובל רבי אברהם ענתבי בכ"ח טבת ה'תרי"ח מונה במקומו לראש רבני ארם צובא וניתנה לו סמכות לדון יחידי ולהעניש כל מי שאינו מקבל את פסק הדין ואפילו מי שנודע כי אינו שומר את המצוות כראוי. קיבל מטעם הממשל הטורקי אות כבוד אולם בענוותנותו שמר אותו בביתו ולא יצא עמו לרחוב.
כאשר חלה שילם לשני תלמידי חכמים שילמדו לפניו אחד ביום ואחד בלילה ונכדו נהג ללוותו ולסייע לו בהליכתו.
במוצאי שבת שנת ה'תרכ"ט לאחר שערכו בחדרו את ההבדלה השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו: