אביו: ר' שניאור זלמן [אדמו"ר הזקן].
אמו: הרבנית שטערנא.
אשתו: הרבנית שיינא.
בניו: ר' ברוך ור' מנחם נחום.
בנותיו: הרבנית אסתר מרים, הרבנית ביילא (בעלה ר' יקותיאל זלמן), הרבנית ברכה (בעלה ר' יונה), הרבנית דבורה לאה (בעלה ר' יעקב ישראל טברסקי מצ'רקס), הרבנית חיה מושקא (בעלה אדמו"ר בעל "הצמח צדק"), הרבנית מנוחה רחל (בעלה ר' יעקב כולי), הרבנית שרה (בעלה ר' אהרן משקלוב) ושרה [נפטרה בנעוריה].
אחיו: ר' חיים אברהם ור' משה.
אחיותיו: הרבנית דבורה לאה (בעלה ר' שלום שכנא), הרבנית פריידא (בעלה ר' אליהו) והרבנית רחל (בעלה ר' אברהם שיינעס משקלוב).
סבא: ר' ברוך (מצד אביו), ר' יהודה ליב סגל מוויטבסק (מצד אמו).
סבתא: הרבנית רבקה (מצד אביו), מרת ביילא (מצד אמו).

לאחר שב – 14 שנות נישואיו נולדו לרבי שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) רק בנות ביקש את מורו (המגיד ממעזריטש) לברכו לבן. המגיד ממעזריטש השיב 'במה יזכה נער את אורחו (תהילים קי"ט/ט') ע"י הכנסת אורחים זוכים שייוולד נער וקראת לו בשמי'. כעבור שנה, בט' כסלו ה'תקל"ד נולד בליאזני בן לאדמו"ר הזקן ובהתאם לצוואת מורו נקרא על שמו – דובער.
מילדות ליבו וריאותיו היו חלשים ולשם חיזוק בריאותו אביו למד עמו חסידות.
נודע בכישרונותיו ובזיכרון מופלא, למד בשקידה, ידע בעל-פה פרקי תנ"ך רבים ולאחר שנת לימודים אחת עם בני גילו החל ללמוד עם מבוגרים מגילו. נהג להתפלל בשמחה ובשקט פנימי, השתוקק לשמוע את דרושי החתונה מאביו, על-כן רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית ובשנת ה'תקמ"ח אביו השיא אותו עם בתו של "מלמד" מהעיירה יאנאוויטש, שהתאונן בפניו כי יש לו 5 בנות ומרוב עניותו אף אחד אינו רוצה להשתדך עמו.
בגיל 16 נודע כבקי בתורת הנגלה, קבלה וחסידות ואביו מינה אותו להדריך את האברכים בליאזני.
לאחר פטירת אביו עבר מהעיר קרמנצ'וג (אוקראינה) וכל פקידי הממשלה בערים בהן עבר במהלך נסיעתו קיבלו הוראה מהשלטון לקבל את פניו ולהחליף את סוסי מרכבתו. בי"ח אלול ה'תקע"ג התיישב בליובאוויטש (רוסיה) והחל לכהן כאדמו"ר השני לחסידות חב"ד.
ציוה על כל החסידים לבל יכנסו בויכוחים עם 'המתנגדים', קבע כי אין רשות לאף אברך להתעכב בליובאוויטש יותר מחודשיים ובשובו לביתו עליו להתעכב יום או יומיים בכל עיר שבדרכו ולחזור ברבים על דברי החסידות שלמד. ביאר והרחיב בהסברים שכליים עמוקים את דברי אביו בענייני החסידות, השפיע על החסידים להתיישב בכפרים ולעסוק בעבודת אדמה ובמלאכות כגון אריגה וטוויה על מנת שפרנסתם תהיה במנוחה ולא תפריע אותם מעבודת השם. כתב במהירות עצומה ובסופי השורות היה כותב על השולחן, במהלך התפילה נהג להעביר ידו על השטריימל תוך כדי אמירה 'הס הס' [שקט] על מנת להגביל את המחשבות שעלו במוחו בענייני חסידות. הייתה לו קבוצת אברכים שנקראה 'להקת המנגנים של הרבי האמצעי' שניגנו לפניו במהלך 'התוועדויות' [להאזנה] [להאזנה].
עודד את ישוב ארץ ישראל ובשנת ה'תקפ"ג פעל לייסוד ישוב יהודי בעיר חברון, תמך כלכלית במתיישבים ורכש שטח אדמה ובו בית הכנסת.
בחודש חשון ה'תקפ"ז נאסר יחד עם בנו בעקבות הלשנה כי הוא מתכנן למרוד במלכות, שולח שוחד לסולטאן הטורקי ושבית המדרש שלו נבנה במידות בית המקדש אולם בי' כסלו השתחרר בהוראת שר המחוז שגילה כי כל ההלשנה הינה עלילת שווא.
בקיץ שנת ה'תקפ"ז נסע למקום קבורת אביו בהאדיץ ורמז לחסידים כי הוא ירא משנת ה'תקפ"ח. לאחר הימים הנוראים בחזרתו לליובאוויטש חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכאשר נגעו בו היה מתעלף. בחודש כסלו שכב ללא חיות גופנית והרופאים התפלאו ממה הוא חי, אחד הרופאים אמר לחבריו להעניק לאדמו"ר האמצעי רשות לומר חסידות ויראו דבר פלא ומייד אדמו"ר האמצעי ביקש להכין עבורו מקום מושב והחל לגלות סודות אולם כובעו של אחד החסידים שעמד בסמוך נפל על ראשו ועל כן הפסיק את דבריו. בח' כסלו רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה אך כיון שלדבריו כל העולם שרוי בצער, אינו רוצה להתענג על כך ולכן לא כתב ואמר לחסידים לשוב לבתיהם בשמחה ולומר "לחיים". בליל רביעי שנת ה'תקפ"ח התעלף פעמים רבות, ביקש להלבישו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש מהחסידים להיות בשמחה כי השמחה ממתקת דינים. אמר בהתלהבות עצומה דברי חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו" ועל הפסוק "זכר רב טובך", לפני עלות השחר סיים במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והשיב את נשמתו ליוצרה.
באותו יום התהפך הנר שעמד על השולחן עליו כתב דברי חסידות וגרם לשריפת שולחנו, כסאו וארגז עם כתבי ידו בתורת הנגלה.
מספריו:
• אל תצר את מואב
• אמרי בינה (ק)
• בד קודש (ק)
• ביאורי הזוהר (ק)
• דרך חיים (ק)
• דרכי תשובה (ק)
• מאמרים: על תנ"ך, דרושי חתונה (ק1/ק2)
• נר מצווה ותורה אור (ק)
• עטרת ראש (ק)
• פוקח עיוורים (ק)
• פירוש המילות (ק)
• פסקי דינים: על שולחן ערוך (ק1/ק2)
• קונטרס ההתפעלות (ק)
• קונטרס התפילה (ק)
• קונטרס קטן מענייני בחירה (ק)
• שערי אורה (ק)
• שערי תשובה
• תורת חיים (ק1/ק2/ק3/ק4/ק5)