חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
רבי שמואל שמעלקא טויבש
תאריך הילולא: ח' אב מקום קבורה: רומניה
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:w
יאסי: בית החיים העתיק בשכונת פאקוראר
(בסמוך ציון אביו-רבי אהרן משה טויבש).
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: ר' אהרן משה (בעל "קרני ראם").
אמו: מרת לאה.
אשתו: מרת גיטל.
בניו: ר' אורי שרגא פייביל (בעל "אורי וישעי"), ר' יחיאל איכל (בעל "שם עולם"), ר' יצחק אייזיק (בעל "מנחת יצחק") ור' שלום (בעל "שאילת שלום").
בנותיו: הרבנית חיה (בעלה אדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנא), הרבנית יוטא (בעלה ר' אריה יהודה ליבוש מייזליש) ושפרינצא (בעלה ר' שמחה אריה פיש).
אחיו: ר' יהודה לייבוש, ר' יחיאל מיכל [אב"ד ואסלוי], ר' יעקב [אב"ד זידיטשוב], ר' מרדכי.
אחותו: מרת אסתר (בעלה ר' מאיר שור).
סבא: ר' יעקב (מצד אביו).
מורו: ר' אהרן משה [אביו].

נולד בשנת ה'תקס"ח בעיר לבוב (אוקראינה).
מילדותו שקד יומם ולילה על לימוד התורה וניכר בשכלו החריף ובמידותיו הנעלות. נודע כבקי בש"ס ובפוסקים ראשונים ואחרונים ובגיל 15 נשא לאישה את בתם של מרת לאה והגביר ר' יחיאל איכל הלוי רוזנפלד מהעיר ראווא.
החל לכהן כרב ואב"ד [אב בית דין] קהילת אברטין (גאליציה המזרחית) ולאחר שראשי קהילת שינאווא פנו אליו, קיבל את הצעתם לכהן כרב ואב"ד הקהילה. כתב חידושים על התלמוד הבבלי ופוסקים שנדפסו בש"ס דפוס ווילנא. שקד על לימוד התורה יומם ולילה והתפרסם כגאון. בגיל 30 רצה להוציא לאור את חידושיו על טור שולחן ערוך חושן משפט ואף קיבל הסכמות מר' יעקב אורנשטיין מלבוב ומאדמו"ר רבי אלימלך מדינוב אולם החליט שלא להדפיסם טרם יצא לאור אחד מספרי אביו.
לאחר פטירת אביו בי"א תמוז ה'תרי"ב פנו אליו אנשי קהילת יאסי בבקשה למלא את מקום אביו. בתחילת שנת ה'תרי"ג עזב את שינאווא והחל לכהן כרב ואב"ד העיר יאסי יחד עם אחיו (ר' יעקב) ור' ישעיה שור (בעל "כליל תפארת").
בכ"ב אדר ראשון ה'תרי"ג נשא דרשה בבית הכנסת הגדול ביאסי בנוכחות שרים ונכבדים לכבוד הקיסר פראנץ יוזף. בשנת ה'תרט"ו פעל לביטול גזירת הגיוס לצבא. העניק למחברי ספרים תורניים שפנו אליו הסכמה בכתב על חיבוריהם, השיב לשאלות הלכתיות שהפנו אליו ממקומות שונים, סייע לרבים שביקשו את עזרתו ועצתו ביישוב מחלוקות וכאשר רבני עיר הבירה בוקרסט (רומניה) ביקשו את התערבותו בעניין שו"ב [שוחט ובודק] שנאסר על ידם צידד בר' מאיר לייבוש [המלבי"ם] והרעיף עליו שבחים.
בערב תשעה באב שנת ה'תרכ"ה השיב את נשמתו ליוצרה.
[נטמן בסמוך לאביו בבית החיים העתיק של יאס ברחוב צ'וריק אולם בתקופת מלחמת העולם השנייה ניתנה פקודה להרוס את בית החיים ולהעתיקו לשכונת פאקוראר].
מספריו:
•    אדרת שמואל: על תהילים
•    ארחות משפט
•    חיי עולם: על שולחן ערוך, מגן אברהם וט"ז (ק)
•    מלחמות ה': על הגדה של פסח (ק)
•    מצות חליצה (ק)
•    עוללות שמואל: על התורה והמועדים
•    עיון תפילה
•    עסיס רמונים: על "עין יעקב"