fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadi
אביו: יהוידע הכהן.
בנו: עמיזבד.
התגורר בעיר קבצאל שבנחלת שבט יהודה. היה כהן, ממונה על הכרתי והפלתי (שמואל ב ח'/י"ח. כ'/כ"ג) [רבותינו אמרו כרתי ופלתי אורים ותומים – רש"י. שהיה ראש הסנהדרין – תרגום רב יוסף דברי הימים א כ"ז/ל"ד]. 'הכי תנינן תלתין צדיקים אזמין קודשא בריך הוא בכל דרא ודרא לעלמא... מן השלושים נכבד ואל השלושה לא בא (שמואל ב כ"ג/כ"ג) מן השלושים נכבד אלין אינון תלתין צדיקים דאזמין קודשא בריך הוא לעלמא ולא יבטל לון מניה, ובניהו בן יהוידע כתיב ביה מן השלושים נכבד איהו חד מנייהו...' (זוהר וירא דף ק"ה עמוד ב').
דוד המלך מינה אותו לשר הצבא השלישי לחודש השלישי הממונה על עשרים וארבעה אלף חיילים (דברי הימים א כ"ז/ה'). "ובניהו בן-יהוידע בן-איש חי רב-פעלים [שהיה גדול במעשים טובים – רד"ק] מקבצאל, הוא הכה את-שני אריאל מואב והוא ירד והכה את-הארי בתוך הבור ביום השלג" (שמואל ב כ"ג/כ') רב פעלים מקבצאל – שריבה וקבץ פועלים לתורה. והוא הכה את שני אריאל מואב – שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני. והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג – איכא דאמרי דתבר גזיזי דברדא ונחת וטבל [יש אומרים ששבר גבישי קרח וירד וטבל כדי לעסוק בתורה] איכא דאמרי דתנא סיפרא דבי רב ביומא דסיתוא [יש אומרים שלמד ספר 'תורת כהנים' ביום סתיו]' (תלמוד בבלי ברכות י"ח/א'-ב') "והוא הכה את-איש מצרי אשר מראה [גבה קומה היה ומראהו נורא מאוד – מהר"י קרא] וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט, ויגזל את-החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו; אלה עשה בניהו בן-יהוידע, ולו-שם בשלשה הגבורים [הוא היה מן השלשה שבקעו במחנה פלשתים ושאבו מים והביאו אל דוד – מהר"י קרא]; מן-השלשים נכבד ואל-השלשה לא-בא, וישימהו דוד אל-משמעתו [מינהו יועץ שלו והיה מגלה לו סודו – מהר"י קרא]" (שמואל ב כ"ג/כ"א-כ"ג).
כאשר אדוניה בן-חגית רצה למלוך במקום דוד אביו "וצדוק הכהן ובניהו בן-יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגיבורים אשר לדוד, לא היו עם-אדוניהו" (מלכים א א'/ח'). לאחר פטירת דוד המלך אדוניה ניסה לערער על המלוכה שניתנה לשלמה "וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן-יהוידע, ויפגע-בו [באדוניה] וימת" (מלכים א ב'/כ"ה) ובהתאם לצוואת דוד המלך להרוג את יואב בן-צרויה "...וישלח שלמה את-בניהו בן-יהוידע לאמר לך פגע בו... ויעל בניהו בן-יהוידע ויפגע-בו וימתהו... ויתן המלך את-בניהו בן-יהוידע תחתיו על הצבא..." (מלכים א ב'/כ"ט-ל"ה).
נודע בגבורתו ובחכמתו ועל כן נשלח על ידי שלמה המלך להביא את המלאך שיגלה את מקום השמיר. לקח שרשרת וטבעת שחקוק עליהם שם המפורש, גיזת צמר ונאדות יין והלך אל בור המים, חפר תעלה והעביר את המים לבור אחר כיסה את התעלה עם גיזת הצמר, מילא את הבור ביין והתחבא בראש אילן. לאחר שהמלאך שתה מן היין השתכר ונרדם, אסר אותו בשרשרת והביא אותו לשלמה המלך.
היה יפה תואר ובהוראת שלמה המלך קיבל את פניה של מלכת שבא שחשבה כי הוא שלמה המלך.
מכונה 'בן איש חי' – אטו כולי עלמא בני מתי נינהו אלא בן איש חי שאפילו במיתתו קרוי חי (תלמוד בבלי ברכות י"ח/א') [שהיה צדיק גמור וצדיקים אפילו במיתתם קרואים חיים – רד"ק].
למרות שתאריך פטירתו אינו ידוע, יש העורכים הילולא בערב ראש חודש אדר.