ירושלים: בית החיים סנהדריה בפינת הרחובות הרב בלוי ושאול המלך.מהכניסה הראשית לפנות ימינה עד לציון בחלקה כ"ב
אביו: ר' בנימין איזראעליט.אמו: מרת חוה.אשתו: בת שבע.אחיו: ישעיהו.מוריו: ר' אברהם אליהו מייזס, ר' יהושע צימבליסט מהורודנא, ר' יחזקאל אברמסקי.מתלמידיו: ר' יהודה הלוי עמיחי, ר' יעקב אריאל.
נולד בכ"ה תמוז שנת ה'תרס"ט בעיר סלוצק (בלארוס).למד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה בסלוצק ובגיל צעיר התייתם מאביו שהוגלה על ידי השלטון הקומוניסטי ונפטר בסיביר. לאחר סגירת הישיבה בסלוצק על ידי השלטון הקומוניסטי, עבר למינסק ולמד במחתרת בבתי הכנסת "שואבי מים" ו"משכיל לאיתן". בשנת ה'תר"ץ נסע למוסקבה בכדי לקבל אישור יציאה מברית המועצות ולאחר שנענה בשלילה החליט לחצות את הגבול באופן בלתי חוקי.בכ"ג שבט ה'תרצ"ג חצה עם שני חבריו את הגבול, נתפס והובא למעצר בבורשטשוב על ידי משמר הגבול הפולני שרצה להסגיר אותו ואת חבריו לידי הרוסים אולם בסיועו של ר' אברהם יצחק הכהן קוק קיבל יחד עם חבריו אישור עלייה לארץ ישראל. למד בישיבת מיר כחצי שנה, בשנת ה'תרצ"ד עלה לארץ ישראל ובמהלך השואה נרצחו אביו, אמו ואחיו.למד בישיבת "מרכז הרב" ונבחר על ידי ר' אברהם יצחק הכהן קוק להיות אחד מהשלושה שהכינו עמו את השיעור הכללי. בשנת ה'תרצ"ח קיבל מר' יעקב משה חרל"פ ומר' איסר זלמן מלצר סמיכה לרבנות ובהמלצת ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג החל בחנוכה לכהן כרב הראשון בכפר הרא"ה.נסע לפולין ונשא לאישה את בת דודתו. נבחר לראש המחלקה למצוות התלויות בארץ ישראל של הרבנות הראשית וסייע לרבני 'מכון התורה והארץ'. משנת ה'ת"ש החל ללמד בישיבה בכפר הרא"ה. הקים את ה"מכון להלכה ברורה בהתיישבות חקלאית" אולם קשיים כלכליים הביאו לסגירתו. ערך את הספר "פרקים במחשבת ישראל" על מנת ללמד במדרשית "נעם" בפרדס חנה מקצוע מחודש – "מחשבת ישראל" שהוכר גם לבחינות הבגרות.בשנת ה'תש"ח הקים עם רבנים נוספים את "חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי" במטרה להשפיע על צביון ודמות המדינה. שימש כדובר העיקרי של הארגון, יסד וערך את הביטאון "התורה והמדינה".בשנת ה'תשי"ג מונה כחבר במועצת הרבנות הראשית ובשנת ה'תשכ"ו לאחר פטירת ר' צבי פסח פרנק נבחר כחבר מלא במועצה עד להתפטרותו בשנת ה'תשנ"ג. לבקשת ר' צבי יהודה הכהן קוק החל בשנת ה'תשי"ט ללמד בישיבת "מרכז הרב" ובשנת ה'תשמ"ב לאחר פטירת ר' צבי יהודה הכהן קוק מונה לראש הישיבה יחד עם ר' אברהם אלקנה שפירא. בשנת ה'תשכ"ה עזב את הרבנות בכפר הרא"ה, עבר להתגורר בירושלים וכיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים עד צאתו לגמלאות בשנת ה'תש"ם.ערך את הביטאון "ברקאי", מונה כחבר במערכת "דעת מקרא". בשנת ה'תשמ"ז החל לכהן כנשיא מכון "ארץ חמדה" להכשרת דיינים, קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית, פרס הרב מימון ופרס ישראל לספרות תורנית והתנגד בחריפות ל"הסכמי אוסלו".ביום שבת שנת ה'תשנ"ה השיב את נשמתו ליוצרה.על שמו נקראת שכונת "מעלה שאול" בכניסה לירושלים.מספריו:• ארץ חמדה (ק)• הרבנות והמדינה• זה היום עשה ה'• חוות בנימין (ק1/ק2/ק3)• מאורות לחנוכה• משפטי שאול (ק)• עמוד הימיני (ק)• פרקים במחשבת ישראל (ק)• שיח שאול• שערי שאול