אביו: ר' משה.
בניו: מזיווג שני - אברהם ויצחק.
בתו: מרים.
מתלמידיו: ר' פינחס הכהן.

נולד בשנת ה'תק"א בטיטואן (מרוקו).
עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת.
יצא בשליחות הקהילה בצפת לאיראן על מנת לאסוף כספים והיה השד"ר הראשון שהגיע לאסיה המרכזית. בשנת ה'תקנ"ג הגיע לבוכרה (אוזבקיסטן) וגילה כי יהודים רבים הינם חסרי ידע במסורת היהודית. בעקבות המצב הרוחני הירוד של הקהילה היהודית המקומית החליט להישאר וללמד הלכות בסיסיות ואת מנהגי היהדות. הקים ישיבה ובית ספר ללימוד שחיטה, הכשיר מוהלים, שוחטים ורבנים. לימד קבלה, הביא סידורי תפילה מקושטא [איסטנבול] (טורקיה), הודיע לאנשי הקהילה כי הם מצאצאי גולי ספרד ולא מעשרת השבטים כפי שסברו והנהיג את נוסח התפילה הספרדי אולם שינוי נוסח התפילה הקדום [נוסח פרס המבוסס על סידורו של רס"ג] נראה בעיני רבים כפגיעה במסורת עתיקה ור' זכריה מצליח שהגיע לבוכרה מתימן, חלק עליו והורה להמשיך במסורת הקדומה.
ניצל את קשריו עם המוסלמים להצלת יהודי בוכרה מגזירות שונות ועודד את יהודי הקהילה לעלות לארץ ישראל.
לאחר שהתחתן נולדו לו 4 ילדים ובשנת ה'תקפ"ג השיב את נשמתו ליוצרה.