fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:t

אביו: אדמו"ר רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק.

אמו: הרבנית חנה ברכה.

אשתו: הרבנית רחל חיה מרים.

בנו: ר' אלימלך בן ציון.

בתו: רעכיל יהודית (בעלה ר' יחזקאל הכהן רבינוביץ).

אחיו: רבי ישעיהו [האדמו"ר החלוץ"].

אחותו: הרבנית שרה דבורה (בעלה אדמו"ר רבי יחיאל יעקב הופשטיין מקוז'ניץ).

סבא: אדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא "השרף ממוגלניצא" (מצד אביו), אדמו"ר רבי חיים שמואל הלוי הורוביץ-שטרנפלד מחנצ'ין (מצד אמו).

סבתא: גיטל (מצד אביו), שרה (מצד אמו).

מוריו: אדמו"ר רבי חיים שמואל הלוי הורוביץ-שטרנפלד מחנצ'ין [סבו], אדמו"ר רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ [חותנו].

מתלמידיו: ר' אלימלך בן ציון [בנו], ר' נתנאל רדזינר.

נולד בי"ד תמוז ה'תרמ"ט ולדעה אחרת בי"ט אייר בעיירה גרודז'יסק מזובייצקי (פולין) ונקרא "קלונימוס קלמיש" על שם סבא של סבתא של אמו [ר' קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין בעל "מאור ושמש"].

בקטנותו חלה במחלה קשה ואביו לא קיבל את החסידים שהגיעו לחצרו עד לרפואתו.

בא' ניסן ה'תרנ"ב התייתם מאביו ואמו גדלה אותו יחד עם אחיו הצעיר, כאשר התבגר גדל בבית סבו [אדמו"ר רבי חיים שמואל הלוי הורוביץ-שטרנפלד מחנצ'ין] ובגיל 15 עבר להתגורר בבית אדמו"ר רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ. שקד עמם על לימוד תורת הנגלה ותורת הנסתר, דרכי החסידות, נגינה בכינור ובחליל ונהג לנגן כל מוצאי שבת ובכל לילות חנוכה.

בשנת ה'תרס"ה נשא לאשה את בתם של הרבנית ברכה ציפורה גיטל ואדמו"ר רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ. נסמך על שולחן חותנו בעיירה קוז'יניצה (פולין), שקד עמו על לימוד תורת החסידות ורכש ידע גם ברפואה.

בט"ז אדר ראשון ה'תרס"ח נולד בנו (ר' אלימלך בן ציון) ונקרא 'אלימלך' על שם אביו.

לאחר פטירת חמיו (אדמו"ר רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ) בי"ג אלול ה'תרס"ט החל לכהן כאדמו"ר מפיאסצנה ואלפי חסידים נהרו אליו. בהתאם להוראת אדמו"ר רבי אברהם מרדכי מגור (בעל "אמרי אמת") מילא את מקומו של רב הקהילה (ר' נח) שנפטר בשנת ה'תרע"ג וכיהן גם כרב הקהילה בעיירה פיאסצנה [פיאסצ'נו מדרום לוורשה] (פולין).

במהלך מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בעיר ורשה (פולין) אולם המשיך להגיע מעת לעת לעיירה פיאסצנה. בשנת ה'תרפ"ג ייסד בוורשה את ישיבת "דעת משה" על שם חמיו וכיהן כראש הישיבה, הקים כולל לאברכים ולמד עם בנו באופן אישי חסידות וקבלה. ייסד ועמד בראש תנועת "תפארת בחורים" בפולין לעידוד לימוד התורה, התמקד במיוחד בחינוך בני הנוער, הדגיש את מעלת השירה והניגון וחשיבותה של ההתרגשות בעבודת ה'. ייסד אגודה של שומרי שבת על מנת שישפיעו על סוחרים יהודים לסגור את חנויותיהם בשבת. מונה לחבר ב"אגודת שלומי אמוני ישראל", עודד את העלייה לארץ ישראל, תמך בייסוד ישובים חרדיים בארץ ישראל ואף נתן לאחיו (ר' ישעיהו) כסף על מנת שירכוש עבורו נחלה בארץ ישראל בכפר עטא [קרית אתא] אך רק מפאת הפצרות חסידיו נותר להתגורר בפולין. התעניין במצבו הגשמי והרוחני של כל יהודי ואמר לתלמידיו – 'הדבר הכי גדול בעולם זה לעשות טובה למישהו'.

בחודש אייר ה'תרצ"ז חלתה זוגתו והתאשפזה בבית הרפואה בעיר וינה (אוסטריה) אולם כעבור כחודשיים בי' תמוז נפטרה ונטמנה בבית החיים בורשה ומאז הפסיק לנגן בכינור.

במהלך מלחמת העולם השנייה שהה בגטו ורשה (פולין) ועבד בבית החרושת "שולץ". בהפגזות של הנאצים על הגטו בי"ב תשרי ה'ת"ש נפצע בנו ובט"ז תשרי נפטר מפצעיו, בי"ג תשרי גם כלתו [אשתו של אלימלך בנציון (גיטל)] נהרגה בהפצצה נוספת של הגרמנים, אך הבליג על יגונו וכאשר חסידיו פרצו בבכי השקיט אותם היות וחג הסוכות כעת. כעבור חודשים אחדים אמו נפטרה בגטו ובמהלך הגירוש למחנה ההשמדה טרבלינקה (פולין) שנערך בא' אלול ה'תש"ב נספתה בתו.

מרוב צער והתנאים הקשים חלה עד שהגיעה לסכנת חיים ובחסדי ה' נרפא ממחלתו, אף על פי כן סרב להצעות בריחה שונות שהוצעו לו וגם כאשר ארגון הג'וינט האמריקאי רצה להנפיק עבורו אשרת יציאה מפולין העדיף להישאר עם חסידיו בגטו ואמר כי לא יפקיר את חסידיו בזמן כה קשה אולם לתלמידיו שרצו להישאר עמו הורה לנצל כל אפשרות להימלט לרוסיה. פעל רבות על מנת לאפשר את קיום המצוות בגטו – לאפות מצות לפסח, על אף הסכנה ערך בעצמו ברית מילה וטבל במקוה טהרה לכבוד יום כיפור. חיבר תפילה על חטיפות הילדים שהתרחשו בגטו. העלה את דרשותיו על הכתב ובכ"ו טבת ה'תש"ג שלח מכתב וביקש שישתדלו להדפיס את הקונטרסים שחיבר בשנות המלחמה והתחנן שכל אחד מישראל ילמד בספריו [לאחר המלחמה כתביו נמצאו והתפרסמו בספר "אש קודש"]. עודד את הסובבים אותו להתגבר על הנפילה ושברון הרוח וכתב – בזמן שאנשים רבים מישראל נשרפים חיים לשם ה' ונהרגים ונשחטים רק מפני שהם יהודים אז צריכים לעמוד בניסיון הזה ובמסירות נפש הזאת להתגבר על עצמנו ולהתחזק בה'.

לאחר דיכוי מרד גטו ורשה שהסתיים בי"א אייר ה'תש"ג גורש עם היהודים שנותרו בחיים למחנה הריכוז טרווניקי (פולין) ובמהלך "אקציית ארנטפסט" ["מבצע חג הקציר"] שנערך על ידי האס אס בשנת ה'תש"ד נרצח יחד עם חתנו (ר' יחזקאל הכהן רבינוביץ) ושאר היהודים ששהו במחנה – על פי מסורת חסידי פיאסצנה תאריך רציחתו היה בד' חשון.

מספריו:

•    אש קודש (ק)

•    בני מחשבה טובה

•    דרך המלך: על פרשות השבוע

•    הכשרת האברכים

•    חובת התלמידים (ק)

•    חדושי תורה

•    מבוא השערים

•    צו וזרוז