חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
אדמו"ר רבי שמחה בונם אלתר מגור
תאריך הילולא: ז' תמוז מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:
ירושלים: הר הזיתים.
גוש: ורשה ב' תת חלקה: מערת גור שורה: 1 מספר: 2
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: אדמו"ר רבי אברהם מרדכי [בעל "אמרי אמת"].
אמו: הרבנית חיה ראדא יהודית.
אשתו: הרבנית איטה הענא.
בנו (היחיד): אדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מגור.
בנותיו: חיה ראדא יהודית אלתר, רבקה פייגא לב (בעלה בזיווג ראשון ר' מאיר מנדל, בזיווג שני ר' חזקיהו לב).
אחיו: ר' יצחק [איצ'ה], אדמו"ר רבי ישראל מגור [בעל "בית ישראל"], ר' מאיר, אדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר [בעל "פני מנחם"].
סבא: אדמו"ר רבי יהודה אריה לייב מגור [בעל "שפת אמת"] (מצד אביו), ר' נח שחור (מצד אמו).

האדמו"ר החמישי לחסידות גור נולד כשהוא מהול בכ"ד ניסן ה'תרנ"ח בעיירה גור [גורא קלוואריא] (פולין) ונקרא על שם ר' שמחה בונם מפשיסחא.
מילדותו ניכר במידותיו הנעלות, בטוב ליבו ובגאונותו, למד תורה בשקידה ובכל יום עד לפטירת אביו למד עמו שיעור קבוע.
בל' אב ה'תרע"ה נשא לאישה את בת דודו [ר' נחמיה אלתר]. אשתו סבלה מחוליים שונים, רק לאחר כ – 9 שנים נולדה בתו הראשונה [חיה ראדא] אולם בגיל שנתיים לערך נפטרה, כעבור 12 שנים נולדה בתו [רבקה] ולמרות כל הסבל היה תמיד בשמחה, שקד יומם ולילה על לימוד התורה, מיעט בשינה ובדיבור. עסק שנים רבות במסחר והיה שותף ב"כרמל-אורגינל". התמצא בפוליטיקה בענייני מסחר ובכלכלה. נודע בחוכמתו ובפיקחותו, באהבתו לכל יהודי ולארץ ישראל.
בחו
דש אלול ה'תרצ"ד עלה לארץ ישראל אולם בשנת ה'תרצ"ח חזר לפולין על מנת להשיב את אביו לירושלים ובשנת ה'ת"ש נמלט מפולין יחד עם אשתו ושני ילדיו והצליח לעלות לארץ ישראל.
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תש"ח עבר לסן ז'רמן (צרפת) ולאחר מכן התיישב באנטוורפן (בלגיה) על מנת שהחסידים לא יאלצו אותו לכהן כאדמו"ר, כאשר נודע לו כי בהתאם לצוואת אביו ימשיך אחיו (ר' ישראל) לכהן כאדמו"ר חזר לארץ ישראל והתגורר בירושלים בקרבת אחיו.
אור לט' אדר ה'תשל"ז פנתה אליו משלחת מחשובי החסידים לכהן כאדמו"ר, בתחילה דחה את ההצעה אולם לאחר דין ודברים אמר לאנשי המשלחת 'העדה שבורה ורצוצה מכאב, גם אני שבור ורצוץ. יעזור כל אחד במה שהוא יכול לעזור וגם אני אעזור במה שאוכל' והחל לכהן כאדמו"ר לחסידות גור.
במהלך כהונתו פרסם תקנות שמטרתן לצמצם את ההוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות. הפציר בחסידיו המבוגרים להפסיק לעשן ואסר על הצעירים את העישון. על מנת להוזיל את עלויות הדיור פעל לייסוד קריות של חסידי גור באשדוד, בחצור הגלילית ובערד. הוביל את המאבק החרדי נגד הקמת האוניברסיטה המורמונית על הר הצופים ולהפסקת הטיסות של חברת 'אל-על' ביום שבת.
על מנת לסייע למשפחות בהוצאות הבית יזם הקמת 'צרכניות גור' בהן נמכרים המוצרים במחירים מוזלים. בשנת ה'תש"ם יזם את לימוד הדף היומי בתלמוד הירושלמי.
בזמן לוויות עסק בתיקון נשמת הנפטרים. נהג לחלק פירות לחסידיו ולאחר שנתן עצם מדג שאכל לחשוכי ילדים שביקשו את ברכתו נפקדו בבן. העניק לבחורים שהגיעו לגיל מצוות את הספר 'אורחות צדיקים' ולחתנים העניק גביע כסף. השתדל להסתיר את הנהגותיו והליכותיו ואת המופתים הרבים שעשה ניסה להסוות ולהסביר כעניין שבדרך הטבע. בחורף ובקיץ נהג לעטוף את צווארו בצעיף היות ונגע לליבו מצבם הדחוק של יהודים רבים והסביר כי אלו ראשי תיבות: צריכין עמך ישראל פרנסה!
באלול שנת ה'תשמ"ה עבר ניתוח ומאז גופו נחלש עד שבבוקר יום רביעי שנת ה'תשנ"ב השיב את נשמתו ליוצרה ונטמן בחלקה שעליה הצביע בעת הלווית אחיו (בעל ה"בית ישראל").
מספריו:
• לב שמחה: לקט מחידושיו