fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: ר' שמואל צבי.
אמו: צירל.
אשתו: פרל (בזיווג ראשון), הינדא (בזיווג שני), מרת פערל (בזיווג שלישי).
בנו: מזיווג שלישי – אדמו"ר רבי יצחק אייזיק מספינקא (בעל שו"ת "חקל יצחק").
בנותיו: מזיווג שני – צירל (בעלה ר' נחמן כהנא בעל "ארחות חיים"). מזיווג שלישי – אלטה חנה (בעלה בזיווג ראשון ר' אברהם יקיר הלר ובזיווג שני אדמו"ר רבי יעקב משה ספרין מקומרנא).
אחיו: אדמו"ר רבי אהרן מבנדקוביץ, בן ציון [אח חורג מאמא] ור' משה.
אחיותיו: יהודית [אחות חורגת מאמא], צביה (בעלה אשר אנשיל באש), צפורה (בעלה שלמה אהרן הרשקוביץ) ורבקה.
סבא: ר' אברהם ממונקאטש (מצד אביו), ר' צבי הירש מדרוהוביץ (מצד אמו).
סבתא: צפורה (מצד אביו).
מוריו: אדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב (בעל "עטרת צבי"), ר' יצחק אייזיק ווייס (בעל "בית יצחק"), ר' מאיר אייזנשטדט [המהר"ם א"ש], ר' שמואל שמעלקא קליין (בעל "צרור החיים").
מתלמידיו: ר' דוד שפרבר [אב"ד בראשוב], ר' שלום מרדכי הכהן שבדרון [מהרש"ם מברז'אן].
נולד בי"ח או י"ט אדר ה'תקצ"ח בעיר מונקאטש [מוקצ'בו] (אז הונגריה כיום אוקראינה).
מילדותו ניכר בכישרונותיו המיוחדים, בתפיסתו המהירה ובשקידתו על לימוד התורה. כבר כאשר למד ב"חדר" התפרסם כעילוי, בגיל 10 כבר נודע כבקי ב"שולחן ערוך" והחל לחדש חידושים. אביו שלח אותו ללמוד אצל דודו – ר' יצחק אייזיק ווייס מסוואליבה. כאשר אדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלזא ראה אותו בפעם הראשונה קרא לעברו 'מוח יפה...'. בחורף ה'תרי"ב החל ללמוד בישיבת אונגוואר אצל ר' מאיר אייזנשטדט ובנו ר' מנחם אייזנשטדט ובקיץ עבר לחוסט (אוקראינה) ללמוד בישיבת ר' שמואל קליין מסעליש.
בגיל 16 נשא לאישה את בתם של הנגיד ר' מרדכי אריה לייב וראצה מבורשה (רומניה) ונסמך על שולחנו. מיעט באכילה ושינה, כל לילה בחצות טבל בנהר, יומם ולילה שקד בבית המדרש על לימוד תורת הנגלה והנסתר ורק ביום שבת שב לביתו. שמר על קדושת העיניים ופעם בשבוע ביקר חולים ואסף צדקה עבור עניים. מעת לעת נהג לבקר את אדמו"ר רבי מנחם מענדיל האגר מוויז'ניץ (בעל "צמח צדיק") ולמד עמו את סודות קריאת קוויטל ["פתקאות"]. לאחר שנפגש עם אדמו"ר רבי אלימלך מרודניק שלימדו על דרכה של חסידות רופשיץ החל להסתיר את דרכו בעבודת השם.
בי"ד אב ה'תרי"ד נפטרה אמו. בקיץ ה'תרי"ז זוגתו נפטרה ממחלה ולאחר ימי האבל שב לבית אביו במונקאטש. כעבור שנה נשא לאישה את בתם של מאיר וחנה ונולדו להם שתי בנות. חלה בדלקת ריאות עד שהרופאים התייאשו מחייו, כאשר אביו הפציר באדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב לעורר עליו רחמים הבטיח כי יתרפא אם יצטרף אל עדת חסידיו ובחורף ה'תרי"ט החלים לחולטין. התגורר בדירת חמותו והמשיך לשקוד ביום על לימוד ש"ס ופוסקים ובלילה על לימוד תורת הנסתר. התפלל בבכיות עד שטליתו הייתה רטובה מדמעות וזיעה וכל מצווה שהזדמנה לידו קיים בזריזות ובשמחה. לעיתים תכופות נסע לזידיטשוב ובמשך שבועות שהה בסמוך לאדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין. למד עמו את תורת הנסתר ואיך לחלק שיריים לחסידים וכתב פירוש על ספרו של ר' חיים ויטאל – "עץ החיים".
בשנת ה'תרכ"ח חמותו ירדה מנכסיה וזוגתו חלתה אולם לא היה ברשותו את הממון הדרוש לטיפול רפואי והצטער מאוד על שנזקק למתנות בשר ודם. לאחר פורים שנת ה'תר"ל נפטרה זוגתו השנייה וכאשר הגיע כהרגלו לחג הפסח אל אדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב קיבל את ברכתו לישועה במהרה ושיזכה לעלות לגדולה. בשובו למונקאטש קיבל הצעה לשידוך ולאחר שהתייעץ עם מורו (אדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב) וקיבל את הסכמתו נשא לאישה בל"ג בעומר את בתם של הגביר ר' עזרא יעקב וגב' מרים באש מהעיירה ספינקא [ספנצה] (רומניה) שנתאלמנה בגיל צעיר ואדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז הבטיח לה כי תזכה לבעל חכם וצדיק. יחד עם שתי בנותיו עבר להתגורר בספינקא ונסמך על שולחן חותנו. כל יום למד גמרא ותוספות עם בחורים ואברכים ולאחר פטירת מורו (אדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב) בט' סיון ה'תרל"ג נענה להפצרות רבים מחסידי זידיטשוב והחל לכהן כאדמו"ר הראשון מספינקא.
מעת לעת נסע אל אדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. נודע בבקיאותו בתלמוד הבבלי והירושלמי, ספרא, ספרי, תוספתא, שולחן ערוך, פוסקים ראשונים ואחרונים, מדרשי חז"ל, הזוהר וכל כתבי האריז"ל. כאשר פרצה בספינקא מגיפה נאלץ לצאת עם משפחתו לכפר טשארדה והחל להתפרסם כצדיק שברכותיו מתקיימות הפועל ישועות, חסידים רבים מרחבי הונגריה, צ'כיה ורומניה נהרו אליו בבקשת עצה וברכה. נהג להתפלל בהתלהבות, חיבר ניגונים, כל בוקר הפריש צדקה עבור תושבי ארץ ישראל תוך כדי ייחודים וכל יום הזמין עניים לסעוד בביתו ובנוסף העניק להם צדקה, דאג לפרנס אברכים שלמדו בבית מדרשו ואף נטל הלוואות על מנת לסייע לנזקקים, הוציא לאור את כתב ידו של מורו – "ליקוטי מהרי"א". עמל רבות בהקמת בית מדרש גדול ויחד עם זאת הכין לעצמו שקית חול מעפר ארץ ישראל לטמון בקברו.
בשנת ה'תרס"ד חלה ולמרות הייסורים דעתו נשארה צלולה וכעבור חמש וחצי שנים, בבוקר יום שלישי שנת ה'תרס"ט השיב את נשמתו ליוצרה ונקבר בעיירה ספינקא.
בחודש אלול שנת ה'תשל"ב ארונו הועלה לארץ ישראל ונטמן בבית החיים בפתח תקווה.
מספריו:
• אמרי יוסף: על המועדים (
ק1/
ק2)
• בן פורת יוסף: שו"ת
התמונות מפורסמות לעילוי נשמת איתן בן יצחק רפאל ז"ל
שנפטר בט"ז אייר ה'תשע"ב
באדיבות משפחתו שתחי'