אביו: אדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר.אשתו: הרבנית שפרה מירל.אחיותיו: מרת הדסה, מרת חוה (בעלה ר' יעקב גרומן), מרת טויבע בינה [טאפצ'ע] (בעלה ר' יחיאל צבי גוראריה), הרבנית שרה זלדה (בעלה אדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין).סבא: אדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך מראדזין בעל "התכלת" (מצד אביו).נולד בי"ח שבט ה'תרס"ט בעיירה ראדזין (פולין).נשא לאישה את בתו של אדמו"ר רבי יוסף קאליש מאמשינוב.לאחר פטירת אביו בכ"ו שבט ה'תרפ"ט החל לכהן כאדמו"ר החמישי לחסידות ראדזין בהוראת דוד זקנו [ר' מרדכי יוסף ליינר]. הנהיג את חסידיו בתקיפות וחריפות, סגר שטיבלך אחדים והרחיק חסידים רבים מהחסידות היות וסבר כי אינם מתאימים להנהגתו.בשנת ה'תרצ"ד עבר מוורשה לראדזין, ייסד את רשת ישיבות 'סוד ישרים' ודאג למאות התלמידים במסירות.טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה שלח את תלמידי הישיבה לבתיהם ושיכן בישיבה פליטי מלחמה, אירגן קבוצות להלחם בנאצים וכונה "הרבי הלוחם". ברח עם רעייתו וחמשת ילדיהם לוולדובה, שכנע שהגרמנים לא שולחים את היהודים לעבודה אלא להשמדה ותקף את היודנרט על שיתוף פעולה עם הנאצים. התנגד בתוקף למסירת רשימות שמות של יהודים לגרמנים וקרא ליהודים לברוח ליערות.לא הסכים לעזוב את וולדובה ובכספים ששלחו אליו להצלתו השתמש לקבורת יהודים שנזרקו מקרונות הרכבות בדרך למחנות ההשמדה. כאשר נתפס בגטו וולדובה על ידי הנאצים בשנת ה'תש"ב נרצח בייריה ובלילה חסידיו קברו אותו בבית החיים שבוולדובה.