אביו: ר' יהודה.
סבא: ר' אברהם חי (מצד אביו).
מוריו: ר' מאיר רובמן, ר' עזרא עטיה.

נולד בז' אדר ה'תרע"ג בצפת (ישראל). למד בישיבת רידב"ז בצפת, בישיבת "תפארת ישראל" בחיפה. בשנת ה'תרצ"ד עבר לישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים, הוסמך לדיינות ונודע כדיין פיקח ומומחה בפרט בדיני גיטין וקידושין.
לאחר נישואיו עבר להתגורר בטבריה, כיהן כראש ישיבת "אור החיים" ועסק בהוראה לפרנסתו.
הגיש לר' עובדיה יוסף את כתב הרבנות בעת מינויו כראשון לציון. בשנת ה'תש"ז נשלח למרוקו ע"י ר' עזרא עטיה על מנת לייסד את מוסדות "אוצר התורה". בזמן קצר הקים רשת חינוך בה למדו כ-8,000 תלמידים ושימש כמפקח ראשי על כל הישיבות ותלמודי התורה של "אוצר התורה".
עם שובו לישראל החל בשנת ה'תש"י לכהן כדיין בבית דינו של רבי שמואל יפה (חתנו של בעל "בית הלוי" מבריסק), בשנת ה'תשי"ח מונה לראב"ד הרבני האזורי בחיפה ובשנת ה'תשכ"א מונה לראב"ד בת"א – יפו.
התגורר ברמת גן ובשנת ה'תשמ"א החל לכהן כחבר בבית הדין הגדול לערעורים בירושלים. היה בין מייסדי חברת "תענית דיבור" העולמית, התנהג בפרישות ונהג להתענות בימי שני חמישי ושני שלאחר חג הסוכות וחג הפסח.
בשנת ה'תשמ"ג ביום בו ערך את התענית כהרגלו התפלל את תפילת מנחה ולימד את שעורו הקבוע בבית-הכנסת "מקור חיים" שבנחלת גנים. לאחר השיעור התפללו תפילת ערבית וכאשר סיים את קריאת שמע במילים: ה' א-לקיכם אמת, השיב את נשמתו ליוצרה.

התמונות והמידע באדיבות משה חי אטון