חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
רבי דוד בן זמרא - הרדב"ז
תאריך הילולא: כ''א חשון מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

צפת: בית החיים העתיק
בפתח מערה הסמוכה לציון האר"י.

fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: ר' שלמה.
בניו [או נכדיו]: זכריה ויוסף.
מוריו: המקובל ר' יוסף סארגוסי מסיציליה, ר' לוי בן חביב [הרלב"ח].
מתלמידיו: ר' בצלאל אשכנזי (בעל "שיטה מקובצת"), ר' יצחק לוריא אשכנזי [האר"י הקדוש], ר' יצחק עקריש.

נולד בשנת ה'רמ"ב לערך בעיר זמירה (ספרד).
טרם גזירת הגירוש מספרד עבר עם משפחתו להתגורר בפאס (מרוקו). כעבור זמן עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת ובירושלים, אולם בעקבות המצב הכלכלי הקשה עבר בשנת ה'רע"ב לערך לאלכסנדריה (מצרים), שקד על לימוד התורה ועסק במסחר. עבר להתגורר בקהיר (מצרים) וכיהן כדיין, זכה לגילויי אליהו הנביא ולא הסכים לחידוש 'הסמיכה' בארץ ישראל. נודע בגאונותו ובבקיאותו בתורה נעשה למנהיג הרוחני של יהדות מצרים והשיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו מכל העולם. לאחר שמצא בביתו אוצר גדול חלקו לארבעה חלקים ושלחו לתלמידי חכמים במצרים, חברון, ירושלים וצפת. תמך בתלמידי הישיבה בקהיר ומימן את כל הוצאות הישיבה. בהוראת שליט מצרים נתמנה לראש הרבנים במצרים, ייסד את החברה קדישא וביטל את המנהג לשאת את הנפטרים על דבשת הגמלים. הנהיג את מניין השנים לבריאת העולם המקובל בכל תפוצות ישראל וביטל את המנהג שתפילת שמונה עשרה בקול של הש"ץ הוציאה את הרבים ידי חובה.
בשנת ה'שכ"ז לערך עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, לאחר הפצרות הקהילה בירושלים הסכים לכהן כרב העיר אולם התנה כי פרנסתו תהיה מעסקיו ורק אם יגרמו לו הפסדים בגין עול הציבור הקהילה תפצה אותו על כך. כעבור כ – 15 שנה הלשינו עליו מספר יהודים שנענשו בהוראתו היות ועברו על הוראות רבני ירושלים, המושל הטיל עליו תוספת מס כבדה ועל כן עבר להתגורר בצפת.
השיב לשאלות תורניות שהפנו אליו מקהילות היהודים בארץ ישראל ובחו"ל. באחת מתשובותיו כתב: אין ספק כי האבן הזאת אשר תחת הכיפה היא אבן השתייה אשר עליה היה הארון בבית קודש הקודשים לצד מערב. על אף בקיאותו בתורת הקבלה טען שבכל מקום שיש מחלוקת בין המקובלים והפוסקים, ההלכה כפוסקים ואין לחוש לדברי המקובלים. כמו כן, אין לסמוך על דברים שרב מעיד שנגלו אליו בחלום או בצורה דומה, כי לא בשמים היא.
כאשר נודע לו כי האר"י החל לדרוש בענייני קבלה ביקש שיפסיק לדרוש ברבים אך לאחר שאליהו הנביא התגלה אליו, חזר בו והעניק לאר"י את הסכמתו להמשיך.
בשנת ה'שנ"ב לערך השיב את נשמתו ליוצרה
.
מספריו:
• אור קדמון
• גלוי לאדרות
• דברי דוד: שו"ת
• דינא רבא ודינא זוטא: על שולחן ערוך
• יקר תפארת (ק)
• כללי קיצור ספר הפליאה
• כתר מלכות: תפילה ליום הכיפורים
• ללשונות הרמב"ם
• מגדל דוד [מכתם לדוד]: על שיר השירים (ק)
• מגן דוד: תורת הנסתר (ק)
• מצודת דוד: טעמי המצוות על פי הסוד (ק)
• שו"ת הרדב"ז (ק1/ק2/ק3)
• שבעים פנים לתורה