פיוטרקוב טריבונלסקי.(בסמוך ציוני אדמו"ר רבי ישכר דב הכהן טורנהיים מוולברוז', אדמו"ר רבי מאיר מנחם פינקלר מרדושיץ, אדמו''ר רבי מנחם משה וולטפרייד מרוספשה)
אביו: ישכר בער.אמו: הינדה.אשתו: הלנה הדסה (בזיווג ראשון), פיגלה (בזיווג שני).בנו: יעקב יצחק.בנותיו: הינדה לאה ורחל (בעלה ר' ישעיה שפירא).סבא: דוד, חיים.מורו: אדמו"ר רבי דוד בידרמן מללוב.
רבי אלימלך מליז'נסק ברך את ישכר בער ואשתו (הינדה) שיזכו לאריכות ימים ולבן זכר שמעשיו הטובים יאירו בכל העולם, לאחר שפדו תמורת כל רכושם משפחה יהודית והוציאו ממאסר את אבי המשפחה. למשמע הברכה פרצה גב' הינדה בצחוק היות והחלה להראות סימני זקנה ואף על פי כן בשנת ה'תק"ל ילדה בעיירה זולושין (פולין) את 'חיים דוד' שנקרא על שם סבו מצד אביו וסבו מצד אמו.בגיל שנה החל לדבר ובגיל 3 ידע לקרוא בעברית. בגיל 10 נודע בבקיאותו בגמרא וכעצת רב העיירה נשלח ללמוד בישיבה בפיוטרקוב (פולין) אולם כעבור שנתיים חלה וראש הישיבה שלח אותו אל אחד הרופאים היהודים בעיר שנמנה עם המתבוללים. אשת הרופא החלה ללמד אותו לימודי חול ואת השפה הגרמנית ויחד עם בעלה הצליחו לשכנע אותו לעזוב את הישיבה ולנסוע לברלין (גרמניה) על מנת להתקדם בלימודיו. לאחר שסיים את לימודיו בהצטיינות, זנח את חיי היהדות והחל ללמוד רפואה באוניברסיטה בברסלאו [ורוצלב] (גרמניה כיום פולין). עבד בבית הרפואה הצבאי בברסלאו, נשא לאישה את בתו של הבנקאי שמואל סגל לנדא והתגורר בברלין (גרמניה) בווילה שחותנו רכש עבורם. עבד כממלא מקום מנהל בית הרפואה הצבאי בברלין, התפרסם כרופא מומחה ושימש כרופא האישי של המלך הפרוסי [פרידריך וילהלם השני] ושל מלך פולין [זיגמונט אוגוסט].באחד הימים נפגש עם אדמו"ר רבי דוד בידרמן מללוב והחל לחזור בתשובה. המשיך לעסוק ברפואה אולם את הכסף שהרוויח חילק לנזקקים והשאיר לעצמו רק את הנדרש להוצאות ביתו, למד בקביעות את תורת הנגלה והנסתר, השתדל מאוד לקיים מצוות הכנסת אורחים, ריפא עניים ללא נטילת שכר, כל יום טבל במקוה וערך תיקון חצות ובימי שני וחמישי צם.לאחר שנפגש עם ר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ [החוזה מלובלין] החל לגדל זקן ופאות והתפלל בדביקות וביראה. כאשר ביקר אותו אדמו''ר רבי שלמה הכהן-רבינוביץ מראדומסק ואמר לו כי הימים הראשונים נפלו, השיב כי בזכות הספר הקדוש 'אור החיים' ששגור בפיו הינו בטוח כי גם הימים הראשונים יתווספו לו.התפרסם כפועל ישועות אצל חולים, כונה בפי היהודים 'הרופא הקדוש' ובקרב האצולה הפולנית 'רופא פלא' ולאחר פטירת החוזה מלובלין ביקשו למנותו לאדמו"ר במקומו אולם לבקשת אשתו (הלנה הדסה) סרב והציע את רבי בונם מפשיסחא בנימוק כי החסידים אינם זקוקים לרופא ומספיק להם רוקח.לאחר פטירת אשתו (הלנה הדסה) בשנת ה'תקצ"ח נשא לאישה את הרבנית פיגלה וביום חמישי שנת ה'תרי"ח השיב את נשמתו ליוצרה.
התמונה באדיבות K. Bielawski