חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
המקובל רבי אברהם הכהן
תאריך הילולא: ז' אדר מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes
ירושלים: בית החיים סנהדריה
בפינת הרחובות הרב בלוי ושאול המלך,
מהכניסה הראשית לפנות ימינה עד לציון בחלקה י"ח.
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: ר' בנימין.
אמו: מזל טוב.
אשתו: שרה.
בנו: ר' יוסף.
בנותיו: דונה (בעלה גאקו טרבס), כוכבה (בעלה משה מיטרני), מזל (בעלה ר' צברי), סתרינה (בעלה יצחק קליין) וראשל.
מורו: המקובל רבי מרדכי שרעבי.

נולד בשנת ה'תרמ"ג בעיר מונאסטיר [ביטולה] (יוגוסלביה כיום מקדוניה) – צאצא למגורשי ספרד.
מילדותו שקד על לימוד התורה אולם בעקבות המצב הכלכלי הדחוק נאלץ לסייע לאביו במסחר.
נשא לאשה את שרה ולפרנסתו עסק במסחר. לאחר שנולדו להם שתי בנות עבר בשנת ה'תר"ס לארה"ב, כעבור שנתיים שב לביתו עם שני ספרי תורה ושתי בנותיו נפטרו. לאחר האבל ערך סעודה לכבוד שני ספרי התורה וזכה להארה רוחנית גדולה.
בשנת ה'תרס"ד עלה לארץ ישראל, התגורר בעיר העתיקה בירושלים ושלח מברק לזוגתו להצטרף אליו. נולדו להם 14 ילדים אולם רובם נפטרו ונותרו להם רק בן אחד וחמש בנות. לפרנסתו פתח חנות לממכר סוכריות, כאשר הגיע זמני התפילות הותיר את החנות פתוחה על מנת להגיע לבית הכנסת ובמהלך היום השתתף גם בשיעורי תורה וכאשר שב לחנות כל הסחורה נותרה במקומה. בשנת ה'תרע"ב החל ללמוד קבלה ובגיל 33 לערך עזב את החנות וחי בעוני. במהלך כל השבוע למד בשקידה עצומה בישיבת המקובלים "בית א-ל" בעיר העתיקה בירושלים ורק בליל שבת חזר לביתו. למרות העוצר שהבריטים הטילו על היהודים בירושלים יצא פעמים רבות לטבול במקוה וטען בבטחה 'עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא יאזינו'.
במהלך מלחמת העצמאות בשנת ה'תש"ח הלביש בשק ילדים שטרם הגיעו לגיל מצוות, שם אפר על ראשם, נתן להם לולבים ושופרות, עשה עמם הקפות בשכונות "מחנה יהודה" ו"זיכרון טוביה" תוך אמירת סליחות ובמהלך כל ההפגזות לא ארע שום נזק בשכונות אלה. עקב חלוקת ירושלים בשנת ה'תש"ט עבר להתגורר בשכונת "זיכרון טוביה" ולאחר שישיבת "בית א-ל" נחרבה סייע למקובל רבי מרדכי שרעבי בביסוס ישיבת המקובלים "נהר שלום" בכדי שלא יפסקו התפילות על פי כוונות הרש"ש ולימוד תורת הקבלה ואסף כספים עבור אחזקת הישיבה.
כל לילה התעורר בחצות ולאחר שטבל במקוה ערך "תיקון חצות" ולמד עד תפילת שחרית. נהג לחלק ממתקים לילדים על מנת שילמדו תורה. ידע לעשות "קפיצת הדרך", הקפיד על שמירת העיניים והלך ברחוב עם מקל היות ועצם את עיניו ובאופן פלאי כאשר היה לפניו מכשול המקל נעצר על מנת לא לאפשר לו להתקדם. אמר את "ספירת העומר" עם "כוונות" במשך כשעה וחצי כשעיניו עצומות וזכה לראות בחלום את הרש"ש [המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי]. רבים נהרו לקבל את ברכתו אך לא הסכים לקבל תשלום כלשהו וכאשר ראה חולה מסוכן ידע אם יחיה או ימות. ערך סיגופים ותעניות לכפר על עוונות הדור ולרפואת חולים, כל יום שני וחמישי צם בקביעות ובימי תקופת השובבי"ם [פרשות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים] ערך תעניות "הפסקה" [צם ממוצאי שבת ועד ערב שבת] ואורחים רבים מהעיר העתיקה הגיעו לשמוע מפיו את הקידוש שעשה עם "כוונות" בליל שבת כאשר סיים את הצום, ערבבו את שיירי היין להם ייחסו סגולה לרפואה והצלחה בכמות נוספת של יין על מנת לחלקו ביניהם ולאחר הקידוש כל אחד מהאורחים קיבל את ברכתו בהתאם לנצרך לו. לעת זקנתו התעלף בעת עריכת תענית "הפסקה" אולם לא הסכים לאכול או לקבל זריקה מהרופא שהוזעק, ביקש לקרוא לעשרה אנשים שיגרסו בספר "הזוהר" לפניו ובמהלך הקריאה התאושש. סרב לעשות התרת נדרים על תעניותיו וטען שהתעניות הינן לכפר על גלות השכינה, על עוונותיו, עוונות בני ביתו ותיקון לפגם הברית.
בשנת ה'תשכ"ג נסע לתל אביב לאסוף תרומות לישיבת "נהר שלום" והתארח בשבת בביתו של המקובל רבי עזרא אברהם כהן פרחיה [אביו של "החלבן"] ברחוב סמטת השוק 3. לאחר סעודה שלישית נכנס למיטה ועיין בספרי קודש, במוצאי שבת אמר לר' עזרא כהן כי אין לו רשות לצאת מהמיטה, התפלל תפילת ערבית וערך הבדלה כשהוא במיטה, למד בספר "מעבר יבק" (למקובל רבי אהרן ברכיה ממודנה) ואמר כי מחכים לו למעלה לסעודה רביעית. למדו יחד משניות מסכת "תמיד" לכבוד יום ההילולא של משה רבנו, לקראת חצות הלילה אמר לר' עזרא כי הגיעה העת לקרוא "קריאת שמע" וביקש שיודיע למקובל רבי יוסף וולטוך מזלוטשוב את כל שהתרחש עמו. לאחר שסיים לומר 'שמע ישראל... אחד' עטף את ראשו בשמיכה והשיב את נשמתו ליוצרה.