אביו: ר' יהודה לייב.
מורו: ר' יצחק מוולוז'ין.

נולד בכ"ז ניסן שנת ה'תקפ"ד בעיירה גלובוקה (ליטא). למד עם אביו והתפרסם כעילוי, לאחר נישואיו התגורר בבית חותנו במשך 3 שנים, למד בישיבת וולוז'ין ובגיל 18 הוסמך לרבנות.
ניסה לעסוק במסחר ומאחר ולא הצליח, החל לכהן כאב"ד בקהילת גלובוקה. בשנת ה'תרי"ד עבר לכהן כאב"ד בעיר שאקי וכעבור 6 שנים עבר לעיר סובלק ופעל רבות לטובת היהודים. בשנת ה'תרכ"ח החל לכהן כאב"ד בעיר רדום ובמסגרת פעילותו הציבורית פרסם מאמרים בעיתונות העברית והוזמן בשנת ה'תרל"ג להשתתף באסיפת הרבנים וראשי המשכילים בפטרבורג. בשנת ה'תרמ"ג מונה לאב"ד בביאליסטוק.
לפרנסתו היה שותף באחוזה וניהל משק חקלאי, את רוב כספו חילק לעניים ואת ההוצאות לטובת הציבור שילם מכספו.
סבר שיישוב ארץ ישראל היא אחת המצוות הגדולות ביותר השקולה כנגד כל התורה כולה, פעל ליישוב ארץ ישראל ברוח המסורת וניסה לגייס את תמיכת רבני רוסיה לעליית היהודים לארץ ישראל. נמנה על ראשי תנועת 'חיבת ציון', הקים את 'בני ציון' וייסד בוורשה את אגודת 'חובבי ציון' הראשונה, בשנת ה'תרמ"ב יצא למסע בגרמניה ובצרפת בכדי למצוא נדבנים לבניית יישובים בארץ ישראל. בסיוע הרב מפריז [ר' צדוק כהן] נפגש עם הברון רוטשילד וקיבל את תמיכתו להקמת המושבה עקרון [כאשר ביקר הברון רוטשילד במושבה בשנת ה'תרמ"ז שינה את שמה למזכרת בתיה על שם אמו].
בשנת ה'תרמ"ד השתתף בועידת קטוביץ של חובבי ציון ושימש כנשיא הכבוד של הועידה. תמך בהיתר המכירה שאיפשר את המשך עבודת האדמה בארץ ישראל בשנת שמיטה.
בראש חודש סיון שנת ה'תר"ן הגיע בראש משלחת של 'חיבת ציון' ליפו ובעת ביקרו בארץ ישראל רכש קרקע עבור ההתישבות ברחובות.
פעל לקירוב לבבות בין משכילים חילונים ורבנים חרדים ועם זאת הדגיש שהתורה היא מקור חיינו וצריכה להיות יסוד תחייתנו בארץ ישראל. הביע התנגדות גדולה לטענה שהתנועה הציונית סותרת את האמונה בביאת המשיח וסבר כי התחלת הגאולה של עם ישראל תהיה בדרך הטבע ובשלבים ולא בבת אחת.
פעל רבות להצלחת הקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל בשנת ה'תרנ"ז.
שעות ספורות טרם פטירתו בשנת ה'תרנ"ח כתב לכל החברים באגודת 'חובבי ציון' לשמור על האחדות והשלום ופעולות ליישוב ארץ ישראל.
בפרעות בשנת ה'תרס"ו כל ספריו נשרפו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה האוהל על קברו נותץ ובג' כסלו ה'תשנ"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל, נטמנו בבית העלמין במזכרת בתיה והוקם אוהל בדוגמת האוהל שהיה בביאליסטוק.
על שמו נקראו קיבוץ גן שמואל ורחובות רבים בישראל.