אביו: ר' דוד.אמו: מרת רחל.אשתו: הרבנית אסתר.אחיו: ר' מסעוד חי.אחותו: רבקה (בעלה מסעוד די אבילה).מורו: ר' דוד [אביו].נולד בשנת ה'תר"ח בעיר רבאט (מרוקו).בגיל 5 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. מגיל צעיר שקד על לימוד התורה, ניכר בשכלו החריף ובכושר הבעה בכתב, מלבד עברית ידע שפות נוספות: איטלקית, ספרדית, ערבית וצרפתית.בשנת ה'תרכ"ה נשא לאישה את אסתר ממשפחת בן וואליד וסייע לאביו בכל פעולותיו הציבוריות.לאחר פטירת אביו בשנת ה'תר"ם מונה לממלא מקומו כראש עדת המערבים בירושלים. בשנת ה'תרמ"ז יצא כשד"ר [שליח דרבנן] למרוקו למשך כשנה וייסד בעיר פאס את חברת "דובב שפתי ישנים" להוצאת כתבי יד של חכמי מרוקו, לאחר שפענח והגיהה כתבי יד רבים שכתבו חכמי מרוקו הביאם לבית הדפוס ועם שובו לירושלים הדפיס בשנת ה'תרמ"ח את כתב היד שמצא "אהבת הקדמונים" על תפילות ומנהגים.בחודש ניסן שנת ה'תר"ן שוב יצא כשד"ר למרוקו, עודד את היהודים לעלות לארץ ישראל ובנס ניצל מהשיטפון הגדול שפקד בכ"ז אייר את העיר צפרו. בסוף שנת ה'תר"ן קיבל מקהילת קהיר (מצרים) בקשה לכהן כרב הראשי במקום ר' יום-טוב ישראל שסיים את כהונתו ועלה לארץ ישראל, אך היות וחפץ לשוב לירושלים סרב להצעה. לאחר הפצרות הן מצד קהילת היהודים בקהיר והן מצד ר' יום-טוב ישראל, הגיע בט"ו שבט ה'תרנ"א למצרים ובכ"ה שבט הוכתר בבית הכנסת 'אל-מצריון' כרב הראשי בקהיר.על מנת לאחד בין קהילת הספרדים והאשכנזים במצרים נתן הוראות לשוחטים של שתי העדות הללו להתנהג בהתאם לחומרות מר"ן [רבי יוסף קארו] והרמ"א [רבי משה איסרליש] ומינה את ר' אהרן מנדל הכהן לראב"ד [ראש אב בית דין] לעדת האשכנזים, הכניס תיקונים חשובים בסידורי התפילות וקבע תקנות בעניין עליה לקריאה בספר תורה. בשנת ה'תרנ"ג מונה באופן רשמי על ידי הסולטן הטורקי כ"חכם באשי" ולאות תודה על הצלתו מהשיטפון בעת שהותו בעיר צפרו הדפיס את הספר "עת לכל חפץ" של רבי יעקב בן-צור.התנגד לחידוש ה'סמיכה', השיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו גם מחוץ למצרים ונהג לחתום 'משרת בקודש בק"ק מצרים ואגפיה'. בשנת ה'תרנ"ו קיבל מהסולטן את אות הכבוד "מג'ידה". עורר על שמירת דיני מקוואות וטבילה, בנה ציון גדול על מקום מנוחתו של ר' חיים כאפוסי [מתלמידי האר"י] ועל מנת להסיר מכשול בדיני אישות וקידושין החליט בשנת ה'תרס"א יחד עם ר' אליהו ילוז [רבה של אלכסנדריה] ור' אהרן מנדל הכהן להפקיע בכח בית דין כל קידושי אישה שלא יהיו בהם שלושה תנאים: 1. שהקידושין יהיו רק ברשות הראב"ד של העיר ובהסכמתו 2. שהקידושין יהיו בנוכחות עשרה מישראל שאחד מהם סופר בית דין או איש המיופה כח מהאב"ד 3. לכתוב את שטר הקידושין כחוק. בשנת ה'תרס"ו קיבל מהסולטן את אות הכבוד "אות'מן" כהוקרה על פעילותו הציבורית וכן אותות כבוד מטעם ממשלת מצרים.בשנת ה'תרפ"א סיים את כהונתו כרב הראשי לקהיר ועלה לארץ ישראל, התגורר בתל אביב וייסד בביתו בית מדרש.בי' טבת ה'תרפ"ז נפטרה זוגתו והובאה לקבורה בהר הזיתים בירושלים.בשנת ה'תרפ"ט השיב את נשמתו ליוצרה.מספריו:• אם במעל ירושלים עזרת"ה• אם במרד• בית נעות המרדות: דיני אישות ומורדת (ק)• ומצור דבש: שו"ת (ק)• טוב מצרים (ק)• לחם המערכת: דרשות• נהר מצרים (ק1/ק2)• נהר פקוד• שער המפקד (ק1/ק2)• תורת חליצה