על פי הדת היהודית, חל איסור על אכילת מאכלים מסוימים כמו אלו אשר הוכנו מבעלי חיים ספציפיים בעלי חיים הנשחטים בדרך מסוימת או דם של יונקים ועופות. כמו כן חל איסור על אכילת שילובי מזון כמו בשר וחלב יחד.
אלה הם מנהגי כשרות המיושמים באופנים שונים, דבר היוצר את הצביון היהודי בקרב משפחות יהודיות ברחבי העולם.
תיאולוגיה
התורה מציעה לבני ישראל לשמור על מנהגי קדושה ייחודיים באמצעות מגבלות מזון אשר מבדילים אותם מדתות אחרות. מעבר לכך השמירה על הכשרות נועדה גם כדי למנוע מעשים אכזריים ולהעניק חמלה לבעלי חיים. ההיסטוריונים והאנתרופולוגים מעריכים כי מדובר בחשיבה על בסיס ההשוואה מול דתות אחרות. במהלך השנים הקפידו היהודים אשר חיו במקומות שונים בעולם לשמור על צביון יהודי זה.
ההיסטוריה של העם היהודי
בסיסה של הכשרות נובע מהנחיות שניתנו בתורה כמו האיסור "לבשל גדי בחלב אמו". המסורת הרבנית מפרשת את האיסורים הללו, ממלאת פרטים אופרטיביים וקובעת מגבלות נוספות כדי להבטיח שמירה מוקפדת יותר על האיסורים שנכתבו בתורה. במהלך השנים ניתנו לכך פירושים שונים על ידי הוגי דעות וזרמים של תנועות יהודיות שונות, תוך ניסיון להעניק לחשיבה זו מעט מהמודרניזציה כמו צמחונות והשמירה על הסביבה.
אוכל כשר
אוכל כשר כולל רק סוגים ספציפיים של בעלי חיים, יונקים וציפורים המותרים לאכילה. קיימים כללים מוקפדים לשיטות השחיטה. בעלי החיים מוצעים למכירה רק לאחר המלחה ובדיקה שאכן בעלי החיים הללו הם בריאים ועל כך לומדים יותר לומר
בקורסי הכשרת משגיחי כשרות.
יהודים הרוכשים מזון כשר מוודאים כי מופיע על האריזה מידע על הפיקוח בצירוף תעודת ההכשר. כך הם גם מוודאים במסעדות השונות שמדובר באוכל כשר ושהגורמים המוסמכים במקום זה מקפידים לשמור על כללי הכשרות.
שמירת כשרות
בבתים רבים מקפידים על מניעת ערבוב של מוצרי בשר ומוצרי חלב, שימוש בכלי אוכל וכלי בישול נפרדים לחלב ולבשר. קיים גם מזון המוגדר כפרווה כיוון שהוא מתאים לאכילה הן עם מאכלי בשר והן עם מאכלי חלב.
בבתים, במסעדות ובבתי מלון רבים הוקמו מטבחים התואמים את ההנחיות במטבחים היהודיים, כך מתבצע הטיפול הנאות בכל מה שקשור למזון כשר לאורך כל השנה.
התאמתו של מטבח קיים למטבח כשר כרוכה לעיתים בהחלפת חלק מהציוד לפריטים מתאימים יותר. לא מדובר בשינויים תהומיים כך שעם גמישות ורצון טוב, היהודים יכולים לשמור על כשרות בכל מקום אשר בו הם נמצאים.