אדמו"ר רבי שר שלום רוקח מבעלזא
תאריך הילולא: כ''ז אלול מקום קבורה: אוקראינה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadik
אביו: ר' אלעזר.
אמו: הרבנית רבקה הניא.
אשתו: הרבנית מלכה.
בניו: ר' אלעזר, אדמו"ר רבי יהודה זונדיל מאוחן, אדמו"ר רבי יהושע מבעלזא, אדמו"ר רבי משה מקאריב, ר' שמואל שמעלקי.
בנותיו: הרבנית איידל (בעלה ר' יצחק רובין מברוד), הרבנית פריידא (בעלה ר' חנוך העניך דב מייער בעל ה"לב שמח").
אחיו: ר' יעקב ביריטשוב ור' לייביש מברדיטשוב.
אחיותיו: מרת מלכה דבורה (בעלה ר' שמואל הירש מדרישקיפולי) ומרת עלא (בעלה ר' זלמן רוקח).
סבא: ר' שמואל שמעלקי (מצד אביו), המקובל ר' יהודה זונדל רמר"ז (מצד אמו).
סבתא: מרת ויטל (מצד אביו).
מוריו: אדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל [ה"אוהב ישראל" מאפטא], ר' אורי קלוגהויפט [השרף מסטרליסק], ר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ [החוזה מלובלין], ר' ישראל הופשטיין [המגיד מקוז'ניץ], ר' שלמה פלאם לוצקר [המגיד מסוקאל].
מתלמידיו: ר' אליהו הורשובסקי (בעל "אזור אליהו"), אדמו''ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, אדמו"ר רבי צבי הירש לנדמן מקיטוב, רבי שלום רוזנפלד [הלוי] מקמינקא.

נולד בשנת ה'תקמ"ג לערך בעיר ברודי (אוקראינה).
מילדותו ניכר בפיקחותו, תפיסתו המהירה וכושר זכרונו המופלא. לאחר שהתייתם מאביו שלחה אותו אמו ללמוד אצל אחיה – ר' יששכר דב רמר"ז שכיהן כאב"ד [אב בית דין] בעיר סוקאל (אוקראינה) וכאשר התבגר נשא לאשה את בתו ונסמך על שולחנו. בלילות השתלשל מחלון חדרו ללא ידיעת בני הבית ולמד עם המגיד מסקאהל – ר' שלמה פלאם לוצקר, טרם חצות שב לחדרו וחותנו שחשב כי הינו ישן העירו והחל ללמוד עמו עד הבוקר. נהג לעשן מקטרת אך כאשר הספיק ללמוד דף גמרא בפרק הזמן בו אחד מתלמידי בית המדרש הכין לעצמו מקטרת לעישון, החליט להפסיק לעשן היות והכנת המקטרת עלולה לבטל אותו מלימוד דף גמרא. לאחר שגילו לו מן השמים שאם אדם לא יישן 1,000 לילות כסדרם ויעסוק בתורה יגיע אל השלמות האמיתית, לא ישן בלילות ושקד על לימוד התורה ובלילה האלף נגלה אליו אליהו הנביא ולימד אותו את כל התורה.
על אף התנגדות מורו (המגיד מסוקאל) נסע אל "החוזה מלובלין" ולמד ממנו לקרוא "פתקא" [קוויטל], לדעת את שורש נשמתו של כל אדם, כמה פעמים היה בגלגול, מה פגם ומה תיקן בכל גלגול, באיזה מזל נולד ואם יצליח במעשה ידיו. כאשר נאלץ לעזוב את בית חותנו סרב להצעתו לכהן כרב וניסה לעסוק במסחר לפרנסתו אך היות ומאמציו לא עלו יפה הסכים בלית ברירה לקבל את עצת חותנו ובהוראת ה"חוזה מלובלין" החל בגיל 32 לערך לכהן כרב העיירה בעלזא.
נודע באהבתו לכל יהודי, במידותיו הנעלות ובבקיאותו בכל התורה ואלפי החסידים שנהרו אליו מינו אותו לאדמו"ר הראשון לחסידות בעלזא. למרות שכיהן כאדמו"ר לאלפי חסידים נסע פעמים רבות לשהות במחיצת אדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ["האוהב ישראל"] בעיירה מז'יבוז' ובמחיצת "השרף מסטרליסק" בעיירה סטרליסק וצדיקי דורו כינו אותו "שר העליונים ותחתונים".
בשנת ה'תקצ"ט נפטרה אמו.
בשנת ה'תר"ג הקים בבעלזא בית כנסת חדש והשתתף בפועל בבנייתו. לאחר פטירת חותנו מילא את מקומו כאב"ד וכרב הקהילה היהודית בסוקאל (אוקראינה). בניגוד לרוב האדמו"רים שנהגו ללבוש בגדי לבן, לבש בגדי משי שחורים. התנגד בתוקף לתנועת ההשכלה והקים את "חברת היושבים" לאברכים ששקדו עמו על לימוד התורה ודרכי החסידות ועל פי דרישתו הפיצו את תורת החסידות גם בקרב יהודים פשוטים. קיבל מרבו (המגיד מקוז'ניץ) את סגולת הריפוי וחולי נפש וגוף חשוכי מרפא שהתפתלו מכאבים יצאו מחדרו בריאים לאחר שנגע בשתי אצבעותיו באבר הנגוע או ציוה את משמשו להעביר מטפחת על גופו של החולה. נשמות רבות הגיעו אליו על מנת שיעניק להן תיקון. בכל ראש השנה נהג לומר בהתלהבות דברי תורה ומוסר לפני תקיעת שופר ובכל ערב יום כיפור לפני תפילת "כל נדרי" עורר את הקהל לחשבון נפש ולתשובה. הלחין ניגונים, התפלל בחיפזון, עודד את הלימוד קודם התפילה ואמר כי זו סגולה לבטל מחשבות זרות בעת התפילה. ביום שישי אמר "שניים מקרא ואחד תרגום" מייד לאחר תפילת שחרית בעודנו מעוטר בתפילין רבנו תם.
בנו – ר' שמואל שמעלקי נפטר בחייו ובשנת ה'תר"ח נפטרה בתו – הרבנית פריידא.
כאשר חלה בעיניו הודיע לו רבי יצחק מנסכיז' לא לשאול בעצת רופאים ולא לנסות לרפא את עיניו ולאחר שנעשה סגי נהור הסביר כי אחד הצדיקים שישב בסנהדרין של מעלה נתעלה למקום עליון מאוד והיה דרוש צדיק שימלא את מקומו. בשמים רצו שהאדמו"ר מבעלזא יפטר מהעולם וימלא את המקום הפנוי ובתפילתו שייטלו את מאור עיניו כי סומא חשוב כמת פעל שיחיה בעולם הזה עוד כמה שנים. אף על פי כן בעת הצורך היה רואה כגון בעת אמירת "וראיתם אותו" בקריאת שמע כדי לא לומר דבר שקר חס ושלום ורק כדי למלא את רצון הבורא ביטל את רצונו האישי.
באלול שנת ה'תרט"ו חלה וביקש לשלוח מברק לאדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז שיבקש עליו רחמים.
אמר כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים ואלפי נשמות הממתינות לה כאן על מנת שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור לעולם העליון צחה ונקייה וכעבור כחצי שעה השיב את נשמתו ליוצרה.
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:ways
בלז: בית החיים החדש בעיר.
ברחוב מיצקביצ'ה 108
הכניסה בפינת הרחוב, 50 מטר מבנין הכנסת האורחים
מס' טלפון: 380-3257-52417+
הציון הראשון מצד שמאל