fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:t
אביו: ר' יהודה לייב הלוי.
אשתו: שרה גיטל (בזיווג שני).
בנו (היחיד): מזיווג שני – יהודה מרדכי.
בתו: מזיווג שני – אסתר.
מורו: ר' משה ברסלבר.
מתלמידיו: ר' ישראל דב אודסר.
נולד בשנת ה'תרכ"ז בעיר קרדן (פולין) ועל שם עיר הולדתו מכונה "קרדונר".
בצעירותו סייע לאביו לנהל את חנות המסחר שבבעלותו ולאחר שקרא את ה"תיקון הכללי" של ר' נחמן מברסלב החליט בשנת ה'תרמ"ט להגיע לעיר ברסלב (אוקראינה) למרות שאביו התנגד לתנועת החסידות, בטעות הגיע לעיר ברסלב בבלארוס שהקהילה היהודית בה נמנתה על מתנגדי החסידות כי חשב שזו העיר הקרויה על שם ר' נחמן ועם הגיעו לעיר ברסלב באוקראינה הפנו אותו לר' נחמן גולדשטיין מטשערין (בעל "פרפראות לחכמה") ששלח אותו ללמוד אצל מחותנו – ר' משה ברסלבר.
התגורר בעיר אומן (אוקראינה) וייסד את ישיבת "אנשי מעמד" יחד עם ר' שמשון ברסקי. עסק בהדפסת והפצת ספרי ר' נחמן מברסלב ובשנת ה'תרס"ב הדפיס בעיר למברג [לבוב] (אוקראינה) את הספר "סיפורי מעשיות".
נשא אשה אולם לאחר שלא נולדו להם ילדים גרש את אשתו.
בשנת ה'תרס"ג עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת, במהלך כל השבוע שהה במתחם קבר רשב"י [רבי שמעון בר יוחאי] במירון ורק לפני שבת שב לצפת.
נשא לאשה את שרה גיטל ונולדו להם בן וארבע בנות. התגורר בטבריה, כל שנה נסע לאומן לראש השנה ועל אף סכנות הדרך נדד בין כפרים ועיירות בכדי לקרב יהודים לתורה ומצוות על פי דרכה של חסידות ברסלב. נהג לומר 'לפני מאה שנה חי אדם [רבי נחמן] שקרא - לא להתייאש! ואת קולו עודנו שומעים היום'.
בשנת ה'תרס"ה הדפיס בירושלים את הספר "ליקוטי תפילות" ולאחר מכן את הספר "מתנה טובה". ייסד בירושלים בית מדרש עבור חסידי ברסלב, בצפת ובמירון ייסד את חברת "קימת חצות לילה".
בקיץ ה'תרע"ד החליט להפסיק את נסיעותיו מחוץ לארץ ישראל ועל אף מצבו הכלכלי הדחוק תמיד היה בשמחה. נהג להתבודד, ערך תפילות למען גאולת וישועת עם ישראל ורבים נמשכו לחסידות ברסלב לאחר ששמעו אותו מתפלל.
בחודש חשון ה'תרע"ט אשתו וילדיו נדבקו במגפת הכולרה שהשתוללה בטבריה, לאחר שהתפלל על זוגתו ואכן נרפאה אמר שיהיה כפרה יחד עם ילדיו. בערב שבת הובהל לבית הרפואה ואמר לזוגתו 'איני דואג שאני מסתלק מן העולם כי אני הולך עם זקן ופאות והייסורים יכפרו לי על העוונות ואני מאוד שמח', שלושה ימים לאחר שילדיו נפטרו השיב את נשמתו ליוצרה והמגיפה נעצרה.
[בשבת הראשונה לאחר פטירתו, ניגש תלמידו – ר' ישראל דב אודסר לעשות קידוש לזוגתו של ר' ישראל קורדונר אך היא טענה כי אין צורך היות ובעלה ירד מן השמים לעשות עבורה קידוש].