fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadi
אביו: אבא.
אשתו: יהודית.
בניו: ר' יהודה ור' חזקיה [היו תאומים].
בנותיו: טוי ופזי [היו תאומות].
אחיו: אייבו, חנה, רב.
סבא: אחא כרסלא [סלא] (מצד אביו).
מתלמידיו: ר' אושעיה, זעירא, ר' ינאי, רב [בן אחיו ואחותו החורגת], רבה בר חנה [בן אחיו].
נולד בעיר כפרי (בבל-עירק) לאביו (אבא) מנישואיו השניים ונמנה על דור אחרון לתנאים.
לדעת התלמוד הבבלי הינו צאצא של שמעי – אח של דוד המלך (תלמוד בבלי כתובות ס"ב/ב') ולדעת התלמוד הירושלמי הינו נצר לשפטיה בן אביטל (תלמוד ירושלמי תענית פרק ד' הלכה ב').
נקרא גם – רבי חייא הגדול ורבי חייא רבה על מנת להבדיל בינו ובין ר' חייא בר אבא.
עלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה. פעל רבות להפיץ תורה בישראל (תלמוד בבלי בבא מציעא פ"ה/ב') והיה אחד מהראשונים שדאגו להפצת התורה גם בארצות רחוקות. ייסד בטבריה ישיבה ואסף כספים לאחזקתה (דברים רבה פרשה ד'/ח'), 'אזלינא ושדינא כיתנא [זורע אני זרעוני פשתן] וגדילנא נישבי וציידנא טבי [ואני צד צביים] ומאכילנא בשרייהו ליתמי ואריכנא מגילתא וכתבנא חמשה חומשי וסליקנא למתא [למקום שאין מלמדי תינוקות] ומקרינא חמשה ינוקי בחמשה חומשי ומתנינא שיתא ינוקי שיתא סדרי ואמרנא להו עד דהדרנא ואתינא אקרו אהדדי ואתנו אהדדי ועבדי לה לתורה דלא תשתכח מישראל' (תלמוד בבלי בבא מציעא פ"ה/ב'). הכין את בין אחיו ואחותו החורגת [רב] ובן אחיו [רבה בר חנה] לצאת לבבל ללמד תורה (תלמוד בבלי סנהדרין ה'/א') ורב ייסד ישיבה גדולה בסורא.
שימש כיועץ לראש הסנהדרין [ר' יהודה הנשיא], נסמך על שולחנו (תלמוד בבלי עירובין ע"ג/א') וקיבל רשות לדון ולהורות (תלמוד בבלי סנהדרין ה'/א'). החביא בביתו "מגילות סתרים" ['מגילה טמונה לפי שאסור לכתוב הלכות וכשהיה שומע דבר חידוש וירא לשוכחו היה כותבו ומסתיר מן העין'] (תלמוד בבלי בבא מציעא צ"ב/א'), כתב ספר בענייני ריבית (תלמוד בבלי בבא מציעא ס"ה/ב'), יחד עם חכמים נוספים סידר קובצי ברייתות בענייני הלכה ויחד עם ר' אושעיה השלים את התוספתא.
לאחר שאליהו הנביא זכור לטוב גילה לרבי יהודה הנשיא שר' חייא ובניו חשובים כמו האבות (תלמוד בבלי בבא מציעא פ"ה/ב') מינה אותו לקדש את החודש (תלמוד בבלי ראש השנה כ"ה/ב') ומסר לו שני תלמידים לשמש אותו (תלמוד ירושלמי כלאים פרק ט' הלכה ג').
רצה להשיא את בתו (טוי) לבנו של ר' יהודה הנשיא אולם ביום שבאו לכתוב כתובתה נפטרה (תלמוד בבלי כתובות ס"ב/ב').
על אף גדולתו בתורה לא רצה לעשותה קרדום להתפרנס בה ועסק במסחר במשי יחד עם ר' שמעון בנו של ר' יהודה הנשיא (בראשית רבה פרשה ע"ז/ב') ובכותנה (תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק ה' הלכה ו'), היה בקי באיכות מטבעות ומינה את בן אחיו ואחותו החורגת [רב] להיות שומר גנזיו (רש"י-תלמוד בבלי בבא קמא צ"ט/ב'). נזהר מאוד בכבוד חבריו – פעם ר' יהודה הנשיא הריח ריח שום בבית המדרש 'אמר מי שאכל שום יצא עמד רבי חייא ויצא עמדו כולן ויצאו בשחר מצאו ר' שמעון בר' לרבי חייא אמר ליה אתה הוא שציערת לאבא אמר לו לא תהא כזאת בישראל' (תלמוד בבלי סנהדרין י"א/א'). עסק בגמילות חסדים ואמר לאשתו 'כי אתי עניא אקדימי ליה ריפתא כי היכי דלקדמו לבניך' (תלמוד בבלי שבת קנ"א/ב').
זוגתו הייתה מצערת אותו ואמר לרב 'דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא' (תלמוד בבלי יבמות ס"ג/א') לאחר שילדה תאומים ושתי בנות והיה לה צער לידה שינתה את בגדיה על מנת שלא יכירה והגיעה לפניו בשאלה אם אישה מצווה על מצוות פריה ורביה, לאחר שהשיב בשלילה 'אזלא אשתיא סמא דעקרתא' כשנודע לו הצטער מאוד 'אמר לה איכו ילדת לי חדא כרסא אחריתא' (תלמוד בבלי יבמות ס"ה/ב').
אמר 'אין אשה אלא ליופי אין אשה אלא לבנים... אין אשה אלא לתכשיטי אשה' (תלמוד בבלי כתובות נ"ט/ב').
לא היה יכול לבטא היטב את האות ח' ובמקום היה אומר 'הא' (תלמוד בבלי מגילה כ"ד/ב').
'בתר דמצלי אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' א-להינו שתהא תורתך אומנתנו ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו' (תלמוד בבלי ברכות ט"ז/ב').
'תני ר' חייא הרוצה שלא יבא לידי חולי מעיים יהא רגיל בטיבול קיץ וחורף סעודתך שהנאתך ממנה משוך ידך הימנה ואל תשהה עצמך בשעה שאתה צריך לנקביך' (תלמוד בבלי גיטין ע'/א').
'כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת' (תלמוד ירושלמי ברכות פרק א' הלכה א').
'לא הוה מצי למיקרבא ליה יומא חד אידמי ליה כעניא אתא טריף אבבא א"ל אפיק לי ריפתא אפיקו ליה א"ל ולאו קא מרחם מר אעניא אההוא גברא אמאי לא קא מרחם מר גלי ליה אחוי ליה שוטא דנורא אמצי ליה נפשיה' (תלמוד בבלי מועד קטן כ"ח/א') כשנפטר 'נחיתו כיפי דנורא מרקיע' (תלמוד בבלי מועד קטן כ"ה/ב').
בישיבה של מעלה כל הצדיקים מונהגים על ידי מלאכי השרת ורק ר' חייא לבדו עולה ויורד בכוח עצמו (תלמוד בבלי בבא מציעא פ"ה/ב').