fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: חנניה.
מורו: רבן יוחנן בן זכאי.
מתלמידיו: ר' אליעזר, ר' אלעאי [אביו של ר' יהודה], ר' חנניה [בן אחיו], ר' יוחנן בן ברוקה, ר' עקיבא.
תנא מהדור השני לתנאים. נולד בירושלים 'הייתה אמו מולכת עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אוזניו בדברי תורה' (תלמוד ירושלמי יבמות פרק א' הלכה ו').
צאצא לשבט לוי ושימש בבית המקדש יחד עם המשוררים (תלמוד בבלי ערכין י"א/ב'). 'נסיב כהנתא' (תלמוד בבלי פסחים מ"ט/א'), התגורר בפקיעין [שהייתה ממוקמת בין יבנה ללוד] (תלמוד בבלי סנהדרין ל"ב/ב'), עסק בביתו בייצור מחטים (תלמוד בבלי ברכות כ"ח/א'), נדד לארצות שונות לצורך מכירת תוצרתו (תלמוד בבלי הוריות י'/א') והתפרנס בקושי גדול.
למד את חוכמת הנסתר, עסק במעשה מרכבה (תלמוד בבלי חגיגה י"ד/ב'), היה בקי בשפות שונות ובאסטרולוגיה (תלמוד בבלי הוריות י'/א'), התפרסם כאחד החכמים הגדולים ורבן יוחנן בן זכאי שסמך אותו להוראה (תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק א' הלכה ב') אמר עליו 'אשרי יולדתו' (אבות ב'/ט').
טרם חורבן בית המקדש הציל יחד עם ר' אליעזר את רבן יוחנן בן זכאי וסייע לו לברוח מירושלים (תלמוד בבלי גיטין נ"ו/א').
מונה על ידי רבן גמליאל לכהן כאב בית דין (תלמוד בבלי בבא קמא ע"ד/ב') ונמנה על חכמי הסנהדרין ביבנה (תלמוד בבלי סנהדרין י"ז/ב'). נודע בענוותנותו 'באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה וקיבלן רבן גמליאל אמר רבי דוסא בן הורכינס עדי שקר הן... אמר לו רבי יהושע רואה אני את דבריך שלח לו ר"ג גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר אמר לו יש לי ללמוד שכל מה שעשה ר"ג עשוי... נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל ר"ג ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו עמד ר"ג ונשקו על ראשו אמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שקבלת את דברי' (תלמוד בבלי ראש השנה כ"ה/א'). רבן גמליאל הנשיא הניחו לעמוד 'והיה ר"ג יושב ודורש ורבי יהושע עומד על רגליו עד שריננו כל העם ואמרו לרבי חוצפית המתורגמן עמוד ועמד' (תלמוד בבלי בכורות ל"ו/א'), בפעם השנייה שהמקרה נשנה העבירו את רבן גמליאל מנשיאותו, מינו במקומו את ר' אלעזר בן עזריה ורק לאחר שר' יהושע מחל לרבן גמליאל חזר לכהן כנשיא (תלמוד בבלי ברכות כ"ז/ב'-כ"ח/א'). בנוסף מחל על כבודו והעניק לרבי אלעזר בן עזריה את תפקיד אב בית דין (תלמוד ירושלמי ברכות פרק ד' הלכה א').
ייסד ישיבה בעיר פקיעין (תלמוד בבלי סנהדרין ל"ב/ב'), לאחר חורבן בית המקדש טען בפני המחמירים 'שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה, ולהתאבל יותר מדי אי אפשר שאין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה' (תלמוד בבלי בבא בתרא ס'/ב').
פעמים אחדות נסע לרומי ונפגש עם הקיסר על מנת לבטל גזירות, נפגש עם הקיסר גם באלכסנדריה (מצרים) ו'שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חנניא ג' דברי חכמה ג' דברי הגדה ג' דברי בורות ג' דברי דרך ארץ' (תלמוד בבלי נדה ס"ט/ב') והגיע גם לאתונה (יוון) (תלמוד בבלי בכורות ח'/ב').
מנע את ניסיון המרד נגד הרומאים לאחר שהקיסר העניק את הסכמתו לבנות את בית המקדש אולם במקום אחר והמשיל משל 'ארי טרף טרף ועמד עצם בגרונו אמר כל דאתי מפיק ליה אנא יהיב ליה אגריה אתא הדין קורא מיצראה דמקוריה אריך יהיב מקוריה ואפקיה אמר ליה הב לי אגרי אמר לו זיל תהא מלגלג ואומר דעילת לפומא דאריה בשלם ונפקת בשלם כך דיינו שנכנסנו לאומה זו בשלום ויצאנו בשלום' (בראשית רבה פרשה ס"ד/י'). קיסר רומי הפנה אליו שאלות בענייני חכמה ואמונת ישראל (בראשית רבה פרשה כ"ח/ג') ואף לבתו של הקיסר נודע על חוכמתו 'כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לרבי יהושע בן חנניה [כשהיה ברומי] אי [אוי] חכמה מפוארה בכלי מכוער אמר לה אביך רמי חמרא במני דפחרא... אתון דחשביתו רמו במאני דהבא וכספא אזלה ואמרה ליה לאבוה רמייא לחמרא במניד הבא וכספא ותקיף [והחמיץ]... אמר ליה [אמר לו הקיסר] אמאי אמרת לה הכי אמר ליה כי היכי דאמרה לי אמרי לה [להוכיח שדברים משובחים אין משתמרים אלא בכלי פחות]' (תלמוד בבלי תענית ז'/א'). 'מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים... הלך ועמד על פתח בית האסורים... אמר מובטחני בו שמורה הוראה בישראל העבודה שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל ומנו רבי ישמעאל בן אלישע' (תלמוד בבלי גיטין נ"ח/א').
כל היום התהלך בתפילין 'פעם אחת הוצרך דבר אחד לתלמידי חכמים אצל מטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה אמרו מי ילך אמר להם רבי יהושע אני אלך הלך רבי יהושע ותלמידיו כיון שהגיע לפתח ביתה חלץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ונכנס ונעל הדלת בפניהן אחר שיצא ירד וטבל ושנה לתלמידיו ואמר להם בשעה שחלצתי תפילין במה חשדתוני אמרנו כסבור רבי לא יכנסו דברי קדושה במקום טומאה בשעה שנעלתי במה חשדתוני אמרנו שמא דבר מלכות יש בינו לבינה בשעה שירדתי וטבלתי במה חשדתוני אמרנו שמא ניתזה צינורא מפיה על בגדיו של רבי אמר להם העבודה כך היה' (תלמוד בבלי שבת קכ"ז/ב').
התקין תפילה קצרה לומר במקום סכנה: 'הושע השם את עמך את שארית ישראל, בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך. ברוך אתה ה' שומע תפילה' (משנה ברכות ד'/ד'), לדבריו ניתן להתפלל כל יום תפילה קצרה במקום תפילת 'שמונה עשרה' (משנה ברכות ד'/ג') ותפילת ערבית הינה רשות (תלמוד בבלי ברכות כ"ז/ב'). טען כי 'שונה אדם שתי הלכות בשחרית ושתיים בערבית ועוסק במלאכתו כל היום מעלין עליו כאילו קיים כל התורה כולה' (מכילתא בשלח מסכתא ד'/ב') וסבר כי לחסידי אומות העולם יש חלק לעולם הבא (תלמוד בבלי סנהדרין ק"ה/א'). עסק בגמילות חסדים ואמר 'יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית' (ויקרא רבה פרשה ל"ד/ח').
'רבי יהושע אומר: רוצה אשה בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות. הוא היה אומר: חסיד שוטה ורשע ערום ואשה פרושה ומכות פרושין הרי אלו מכלי עולם' (משנה סוטה ג'/ד').
'איזהו עם הארץ... כל שאינו מניח תפילין' (תלמוד בבלי ברכות מ"ז/ב').
'כל החותם מקדש ישראל והמבדיל בין קודש לחול מאריכין לו ימיו ושנותיו' (תלמוד בבלי פסחים ק"ד/א').
'מה יעשה אדם ויחכם אמר להן ירבה בישיבה וימעט בסחורה... יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו... מה יעשה אדם ויתעשר אמר להן ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה... יבקש רחמים ממי שהעושר שלו... מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים אמר להם ישא אשה ההוגנת לו ויקדש עצמו... יבקש רחמים ממי שהבנים שלו' (תלמוד בבלי נדה ע'/ב').
'כי קא ניחא נפשיה דרבי יהושע בן חנניה אמרו ליה רבנן מאי תיהוי עלן מאפיקורוסין' (תלמוד בבלי חגיגה ה'/ב'). 'כשמת רבי יהושע נפלה איסטווא של טבריה' (ילקוט שמעוני רמז תשס"ג). לאחר פטירתו אמרו חכמים 'משמת רבי יהושע פסקו עצות טובות ומחשבות טובות מישראל' (תלמוד ירושלמי סוטה פרק ט' הלכה ט"ז).