אביו: אדמו"ר רבי יעקב ישראל.
אמו: הרבנית דבורה לאה.
אשתו: הרבנית לאה הינדא.
בניו: ר' מרדכי, ר' שמעון.
בנותיו: איטה, חיה, נחמה ושולמית.
אחיו: אברהם יהושע השל, אהרון דוד, ר' יחיאל מיכל ומרדכי דב.
סבא: אדמו"ר רבי בן ציון יהודה ליב (מצד אביו).
סבתא: הרבנית רחל (מצד אביו).

נולד בה' תמוז שנת ה'תרפ"ג בקרקוב (פולין).
עבר עם הוריו לארה"ב, למד בישיבת 'תורה ודעת' ובהוראת אביו המשיך את לימודיו באוניברסיטת שיקגו.
נשא לאישה את בתו של אדמו"ר רבי יוסף לייפר מפיטסבורג. בשנת ה'תש"ו החל לכהן כרב הקהילה היהודית בדנוור. עסק בהפצת יהדות ובקירוב בעלי תשובה.
בראש השנה שנת ה'תשכ"א אושפז בבית הרפואה ונותח מספר פעמים. ביום הכיפורים הקהילה בדנוור והקהילה במילווקי הוסיפו לו שם נוסף כסגולה להחלמה ועל כן נוספו לו שני שמות שונים. אולם במשך כ-20 שנה סבל ממחלתו ונאלץ לעבור טיפולים וניתוחים רבים.
בשנת ה'תשכ"ז שהה עם משפחתו בישראל במשך 9 חודשים.
בשמחת תורה שנת ה'תשמ"ב השיב את נשמתו ליוצרה.

תמונת הציון באדיבות קברים.קום