fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: ר' מרדכי.
בנותיו: יהודית (בעלה ר' אברהם דוד פאפו), נחמה (בעלה המקובל בנימין הכהן ויטאלה).
מוריו: ר' אלחנן קרמי, המקובל רבי בנימין הלוי (בעל "חמדת ימים"), המקובל ר' יצחק מפוזנא, ר' שאול הלוי מורטרה (בעל "גבעת שאול").
מתלמידיו: המקובל אביעד שר שלום באזילה (בעל "אמונת חכמים"), הראשון לציון המקובל רבי אברהם רוויגו, המקובל רבי בנימין הכהן ויטאלה מרג'ו, ר' דוד פנצי, ר' ישעיהו באסאן (בעל "לחמי תודה").
נולד בשנת ה'שפ"ה [ישנה דעה בשנת ה'שע"ב] בעיר אמסטרדם (הולנד) למשפחת אנוסים שהיגרה מפורטוגל.
שקד על לימוד התורה בבית המדרש "עץ חיים" באמסטרדם. צם במשך 40 יום כדי לשכוח את השפה הלטינית שלמד בילדותו ועבר לעיר פוזנן (פולין) על מנת ללמוד את תורת הקבלה עם המקובל ר' יצחק מפוזנא.
נודע כבקי במקרא, תלמוד, מדרשים ובחכמת הדקדוק וידע בעל פה את כל הששה סדרי משנה. עבר לאיטליה ובשנת ה'ת"ה לערך נענה להפצרות קהילת היהודים בעיר ונציה (איטליה) ולבקשת ר' עזריה פיגו (בעל "בינה לעיתים") להתיישב בוונציה ולשמש כדרשן. לאחר פטירת ר' עזריה פיגו בא' אדר ראשון ה'ת"ז מונה למלא את מקומו כרב הקהילה בוונציה. ייסד בית מדרש ללימוד תורת הנסתר על פי שיטת האר"י [רבי יצחק לוריא אשכנזי] בד בבד עם התעמקות בלימוד התלמוד הבבלי, התכתב עם גדולי דורו בענייני הלכות, חס על ממונם של ישראל ונהג להקל בפסקי הלכה. בשנת ה'תט"ו אירח בביתו את המקובל נתן שפירא הירושלמי שהגיע לאיטליה כשד"ר [שליח דרבנן] מטעם עדת האשכנזים בירושלים. למד את תורת הנסתר עם המקובל ר' בנימין הלוי שהגיע לאיטליה בשנת ה'תי"ז כשד"ר מטעם העיר צפת ובשנת ה'תכ"ו חתם עם ששה רבנים נוספים [בראשם – ר' שמואל אבוהב ור' יעקב הלוי] על איגרת "זכרון לבני ישראל" המטילה חרם על התנועה השבתאית. הגיהה ספרים שהובאו לבית הדפוס בוונציה ונהג לעטר אותם בהקדמה או בשיר המתאר את שבחו של המחבר והספר.
בשנת ה'תכ"ז התכונן לעלות לארץ ישראל ולהתגורר בצפת אך בשנת ה'תל"א הוזמן לכהן כרב בעיר מנטובה (איטליה) ופרנסי הקהילה בוונציה לא הניחו לו לעזוב היות ונותרו 4 שנים לתום החוזה ביניהם. רק בחודש תמוז שנת ה'תל"ג הצליח לשכנע את פרנסי ונציה לוותר על שנתיים נוספות, עבר להתגורר בעיר מנטובה ומונה לרב הקהילה. דאג לצרכי הציבור, ייסד את חברת "מנחם אבלים" ואת חברת "ביקור חולים", הקים את בית המדרש "חדשים לבקרים" ומפעל להעתקת כתבי האר"י על מנת להפיצם באירופה. כתב תפילות, "סדר תיקון חצות" לתקופת בין המצרים, בקשות לכל יום בשבוע, שירים ופיוטים לזמנים שונים ולמועדים שחלקם הוכנסו למחזורי התפילה של עדות המזרח ובשנת ה'תל"ה כתב פיוט מיוחד עבור אנשי קהילת מנטובה שיזמרו כל שנה בראש חודש שבט. בי"ט שבט ה'תל"ו כינס את יהודי מנטובה והסביבה וביקש לקבוע כללים ותקנות שונות בענייני שטרות ומכתבים על מנת למנוע מחלוקות ולאחר קביעתם קיבלו עליהם את אישור הדוכס. השיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו ממקומות שונים ובשנת ה'תל"ח השיב לרבני קראקא [קרקוב] (פולין) על שאלתם כיצד לכתוב ספר תורה על פי הקבלה ואיך לקדש את הקולמוס בהתאם לקבלת האריז"ל. חיבר פירוש על התלמוד הירושלמי, ערך סיגופים ותעניות, פעמים רבות למד כל הלילה ולא ישן כלל, מעולם לא גזר את זקנו, זכה לגילוי 'מגיד' [מלאך], נחשב לראש המקובלים באיטליה ולא חש להשתמש בקבלה מעשית על מנת לסייע בעת הצורך.
השיא אחת מבנותיו לתלמידו (המקובל ר' בנימין הכהן ויטאלה).
לעת זקנתו חלה וסבל ייסורים קשים אולם קיבלם באהבה ואמר שיהיו לכפרת ישראל. ביום טוב שני של חג הסוכות שנת ה'תנ"ח השיב את נשמתו ליוצרה ולמחרת הובא לקבורה.
מספריו:
• אם לבינה [רמז הרומ"ז] (
ק)
• יודעי בינה: על הזוהר
• מקדש ה': על הזוהר
• ערכי הכינויים
• שבולת של לקט: סודות על תנ"ך
• שודא דדייני
• שרשי השמות
• תיקון שובבים (
ק)
• תפתה ערוך (
ק)