אביו: ר' יעקב.
אחיו: חננאל.

נולד בין השנים ה'ר"ל-ה'רל"ה בעיר צ'זנה (איטליה) וסבל מרדיפות אנטישמיות.
בנוסף על שקידתו בלימוד התורה למד גם בלשנות, מתמטיקה ופילוסופיה. היה בקי בשפות לטינית, עברית וערבית ולבקשת מושל טוסיניאנו (איטליה) חיבר ספר דקדוק.
עבר להתגורר ברומא (איטליה) ולמד רפואה. בשנת ה'ר"ס לערך שימש כמורה לעברית של יוהנס רייכלין בעת ביקורו באיטליה ובשנת ה'רפ"ד כיהן כאחד מראשי "קהל רומא" שנפגשו עם דוד הראובני.
נדד בין ערי איטליה והתיישב בבולוניה. ייסד בית דפוס עברי, שימש כרופא, עמד בראש בית מדרש, השיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו מכל רחבי איטליה והתפרסם בחכמתו אף מחוץ לאיטליה. הקדיש את ספרו 'אור עמים' למלך צרפת ושלח לו את פירושו לספר קהלת.
כתב ביאורים המבוססים על הפשט לתורה, לאחדים מספרי המקרא ולפרקי אבות.
לדעתו, מטרת התורה להדריך את האדם באשר הוא אדם. רק לאחר שמין האדם נכשל, ה' בחר באומה הישראלית ומשמעות בחירה זו הינה אחריות, היא איננה זכות אלא חובה. כמו כן החכם הינו בעל ערך רק אם הוא בעל מעלה מוסרית ללא קשר לחריפותו או בקיאותו וכולם זוכים לחיי העולם הבא כי כל אחד יצדק באיזה חלק מהתורה והמצוות.
בשנת ה'ש"י לערך השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אור עמים (ק)
• ביאור על התורה (ק)
• ביאור על תהילים (ק)
• קהלת משה