fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadik

אביו: ר' שמואל (בעל "בית דינו של שמואל").

בנו (היחיד): המקובל רבי אפרים ["הרב הדיין"] (בעל "דגל מחנה אפרים").

אחיו: ר' אברהם, ר' אליהו, ר' דוד ור' יצחק.

סבא: ר' שלמה (מצד אביו).

סבתא: חנה (מצד אביו).

מורו: ר' שמואל דוויך הכהן.

נולד בשנת ה'ת"ע לערך בעיר חלב [ארם צובה] (סוריה).

יומם ולילה שקד על לימוד התורה. מצעירותו נודע כבקי עצום בתורת הנגלה ובתורת הנסתר, השיב תשובות בענייני הלכה וסייע לאביו שכיהן כרב הראשי בעיר חלב.

בשנת ה'ת"ק מונה על ידי אביו למלא את מקומו כרב הראשי לקהילת היהודים בעיר חלב ובכ"ח אדר ראשון ה'תק"י אביו נפטר ונטמן במערת הצדיקים בעיר חלב.

התכתב עם רבנים מארצות שונות ברחבי העולם, מכל רחבי סוריה ואף מעיראק פנו אליו בשאלות הלכתיות. דן יחידי במסירות נפש כשהוא נלחם על כל פרט מדיני התורה וחיפוש האמת תמיד לנגד עיניו, לא חת מפני איש ורק מורא שמים היה עליו. טען כי בכל ויכוח או בירור דברים יש להביע עמדה שונה אך ורק בכתב ולא על ידי אמירת דברים בעל פה כי על ידי התייחסות בכתב נמנעים מוויכוחי סרק העלולים להגיע אף לשמועות שאינן נכונות, אלא ההתייחסות נכתבת באופן ברור וישיר לגבי הדעה עליה רוצים לחלוק ובנוסף הדברים בכתב מונצחים. לא התיר ליהודי אירופה העשירים ממוצא איטלקי וספרדי שהיגרו לסוריה וכונו "פראנקוס" להקים קהילה נפרדת ועל אף הסתייגותו של ר' יהודה קצין, דרש מהם לשלם מיסים ככלל יהודי הקהילה ולקבל את מנהגי קהילת חלב ותקנותיה. כאשר נפטר אדם מהקהילה נהג ללוות את המת ארבע אמות ומייד לשוב לבית המדרש. היה עורך 'שאלת חלום' על מנת שיגלו לו מן השמים דברים נסתרים ובתפילות של "הימים הנוראים" שימש כחזן ותוקע בשופר. אנשי הקהילה כינו אותו בתואר "סניור חכם" והרבנים בדורו כינו אותו "הרב המובהק".

בשנת ה'תקמ"ז מינה את בנו (ר' אפרים) למלא את מקומו כרב הראשי היות ונחלש לעת זקנתו ומאחר ומינוי זה עורר מחלוקת בין רבני חלב כתב תשובה ארוכה המצדדת במינויו והמקנה לו את הזכות לדון יחידי.

ביום שלישי שנת ה'תקנ"ד השיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

•    בית דינו של שלמה: שו"ת (ק)

•    המעלות לשלמה: דרושים (ק)

•    כסא שלמה: שו"ת (ק)

•    לחם שלמה: חידושים (ק)