אביו: אדמו"ר רבי משה מרדכי מלעלוב.
אמו: הרבנית עטיל.
אשתו: הרבנית לאה איטה.
בניו: אדמו"ר רבי אהרן מלעלוב-בית שמש, אדמו"ר רבי אליהו עזריאל מלעלוב-בני ברק ואדמו"ר רבי יעקב יצחק מלעלוב-ירושלים.
אחיו: אדמו"ר רבי אברהם שלמה מלעלוב, ר' דוד צבי ישראל, אדמו"ר רבי אלטר אלעזר מנחם מלעלוב, אדמו"ר רבי פינחס יצחק מלעלוב-ניקלשבורג, אדמו"ר רבי ישכר דוב מלעלוב, ר' שמואל שמעלקא.
אחיותיו: הרבנית חנה (בעלה ר' שמואל עוזר קאפ), הרבנית רבקה (בעלה ר' חיים אליעזר הורנצ'יק) והרבנית נחמה רוחמה (בעלה אדמו"ר רבי שמואל צבי רוזנפלד מלעלוב-קרלין-בני ברק).
סבא: אדמו"ר רבי שמעון נתן נטע [הראשון] מלעלוב (מצד אביו), ר' יוסף צינווירט מקרקוב (מצד אמו).
סבתא: הרבנית חנה רייצא (מצד אביו), דבורה (מצד אמו).

נולד בחודש טבת ה'תרצ"א בישראל.
מילדותו שקד על לימוד התורה וניכר בכישרונותיו המיוחדים ובקדושתו. למד בישיבת "תומכי תמימים" ובישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב.
נשא לאישה את בתם של שרה פשה ור' שלמה פריינד [נכדו של ר' סנדר פריינד – "הרב מבאכטא"] והתגורר בצפת (ישראל). לאחר פטירת אביו בכ"ד טבת ה'תשמ"א הוכתר לאדמו"ר מקרלין-לעלוב אולם בעקבות מחלוקת עם חסידות קרלין החליט לא לשמש כאדמו"ר של חסידי קרלין אלא של חסידי לעלוב בלבד.
רבים מחסידויות אחרות הגיעו לבקש את עצתו וברכתו, במהלך תפילות הימים הנוראים שהה במחיצת קהילתו בבני ברק.
לאחר תפילת ערבית של ערב יום הכיפורים ה'תש"ע עלה לחדרו, שלא כהרגלו לא הכין את קערת נטילת הידיים, קרא קריאת שמע ונשכב במיטה. לאחר דקות אחדות אחד הגבאים שהבחין כי צבע פניו השתנה הזעיק צוות רפואי, לאחר ביצוע החייאה שב לנשום והובהל לבית הרפואה "בלינסון" אולם השיב את נשמתו ליוצרה.
[במוצאי יום הכיפורים יצאה הלוויה מבית מדרשו ברחוב הרב ברויאר 27 שיכון ה' בבני ברק עד ליציאה מבני ברק, המשיכו בנסיעה לבית המדרש לעלוב ברחוב בהר"ן בירושלים ומשם רגלית להר הזיתים].