אביו: ר' אברהם.
בנו: אברהם ירמיה.

נולד בשנת ה'תנ"ט בוונציה (איטליה).
כיהן כרב הקהילה בוונציה ולימד בתלמוד התורה של הקהילה. שקד על לימוד התורה ונודע בבקיאותו גם בחכמת הדקדוק. חיבר יצירות ספרותיות אחדות, כגון "תוכחת מגולה" בהן השמיע דברי תוכחה וביקורת על התופעות השליליות שנתגלו בחברה בה התגורר, תיאר את המגוחך שבאותן תופעות ולעג למעשיהם תוך הוקעת הפגמים.
חיבר כ - 26 שירים לחתונה, לכבוד ר' משה חיים לוצאטו [רמח"ל] וביניהם: 'דוד בעמדי על זמירותיך', 'לא שירי עגבים זמירותיך', 'מות מסכל כל אהבה נצחת', 'פרח כי בין ציץ גנים יפריח', 'קול שמחה בנישואים הרמים שהוכפלו'.
ביום שני שנת ה'תקמ"ד השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• כללי דקדוק לשון עבר (ק)
• תוכחת מגולה: על המידות הרעות של בני זמנו