fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: ר' שמעון.
אמו: מרת גולה [גאולה].
נשותיו: זלפה ורבקה.
בניו: אפרים, בן דאר, בנימין, בצלאל, ישראל, פתחיה, שלמה.
בנותיו: אסתר, בתיה, גאולה, דינה, חיה, טובה, לאה.
אחיו: ר' בנימין, ר' בצלאל ור' ישראל.
סבא: בנימין (מצד אביו).
נולד בעיר עמדיה (עירק) למשפחת אבידני המיוחסת לגזע אבידן בן גדעוני [נשיא שבט בנימין].
למד בבית המדרש של אביו (ר' שמעון) והוסמך לרבנות, דיינות, שחיטה, מילה, עריכת חופה וקידושין. בשנת ה'תרע"ז לאחר פטירת אביו שוחרר מהצבא הטורקי ונתמנה לראב"ד ורבה של עמדיה ומחוזותיה. בגיל 39 לערך נמנה עם נציגי שלוש הדתות שהקבילו את פניו של מלך עירק (פייצל) בעת ביקורו בעיר עמדיה ובניגוד לנציגי המוסלמים והנוצרים ברך את המלך בעברית ובעל-פה, המלך חייך בהפתעה כמבין את התוכן אולם היות והמשנה למלך טען שאינו מבין ר' עילואן שמעון "נימק" זאת בכך שילדי היהודים אינם לומדים את שפתה של עירק כיון ואינם רשאים לבקר בבתי הספר. כעבור שבוע יצא צו מלכותי המורה לבתי הספר לפתוח שעריהם בפני היהודים!
אור לי"ד ניסן ה'תרצ"ד עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתגורר בעיר העתיקה בירושלים. פעמים רבות ביקר בביתו מר יצחק בן-צבי וכאשר באחד הימים זומן לביתו של מר בן-צבי ניבא לו כי בעוד 19 שנים יבחר לתפקיד נשיא המדינה. עם בחירתו של מר בן-צבי לנשיא, שלח שליח מיוחד על מנת להביאו למשכן הנשיא.
בשנת ה'תרצ"ח ניצל בנס עם בני משפחתו מפגיעת רימון יד שהושלך לחצר ביתם בעיר העתיקה.
עשרות שנים שקד על מנת להשלים את ספרו "מעשה הגדולים". בחודש כסלו ה'תשל"ב קיבל את עיטור "יקיר ירושלים".
מדי יום נהג לטבול 101 פעמים במקוה 'ישיבת בעלז' וביום שבת טבל 310 פעמים.
בשנת ה'תשמ"א השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• מעשה הגדולים